תו"ב 61422-11-21

תקציר

השופט קבע כי התביעה הצליחה להוכיח כי הנאשם חילק את דירתו לארבע יחידות דיור נפרדות ועצמאיות, ולכן הוא השתמש בנכס ללא ההיתר הנדרש, בניגוד לחוק. השופט בחן את המאפיינים של כל יחידה ומצא כי יש להן דלתות כניסה משלהן, ללא מעבר פנימי ביניהן, והן מאוכלסות על ידי דיירים שאינם מחוברים. בעוד שבכל יחידה לא היה בית שימוש, השירותים המשותפים מוקמו במבואה משותפת ונגישה לכל הדיירים, דבר שלא שלל את עצמאותם. בנוסף, היו ביחידות מקלחות, מקררים וכיורים, והיעדר מטבח מלא בכל יחידה לא היה גורם מכריע. השופט דחה את טענות הנאשם בדבר אכיפה בררנית ובנייה בלתי חוקית, וקבע כי הן אינן נתמכות בראיות. כמו כן, דחה השופט את טענות הנאשם בדבר ביצוע צו הכניסה והפגיעה הפוטנציאלית בדיירים, והדגיש כי האחריות לעבירה מוטלת על הנאשם, אשר בחר להשכיר את הנכס במצבו הנוכחי. השופט הגיע למסקנה כי הנאשם לא הציג הגנה תקפה, ולפיכך הרשיע אותו בעבירה המיוחסת לו. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 28.6.2023.