ת"א 8303/06

תקציר

פסק הדין דן בשתי טענות נפרדות: התביעה הראשונה דנה בהפרת זכויות יוצרים במופעי מחול, והתביעה השנייה דנה בלשון הרע. בתביעה הראשונה טוענים התובעים, מרכז מחול מחולה בע"מ, האגודה הירושלמית לקידום המחול ושלומי הופמן, מנהל שני התובעים הקודמים, כי הנתבע, חנן כהן, הפר את זכויות היוצרים שלהם בכך שביצע את הריקודים "ילדים קופצים", "אדמה", "תפוזים" ו"יאללה ביי". הריקודים נוצרו על ידי מורים שעבדו אצל התובעים, והתובעים טוענים כי מאחר והריקודים נוצרו בזמן שהמורים הועסקו על ידם, הם בעלי זכויות היוצרים על הריקודים. הנתבעת טוענת כי הריקודים אינם ברי זכויות יוצרים, וגם אם היו, המורים, ולא התובעים, הם בעלי זכויות היוצרים. בית המשפט מוצא כי הריקודים "אדמה" ו"תפוזים" הם בעלי זכויות יוצרים והתובעים הם בעלי זכויות היוצרים בריקודים אלה, ולכן ביצוע פומבי של ריקודים אלה על ידי הנתבעת מהווה הפרת זכויות יוצרים. עם זאת, בית המשפט מוצא כי התובעים אינם בעלי זכויות היוצרים על הריקודים "ילדים קופצים" ו"יאללה ביי". גם טענת ההתעשרות ללא משפט נדחית. בתביעה השנייה הנתבע תובע את התובעים בגין לשון הרע. הנתבע טוען כי במכתב ששלח התובע שלומי הופמן לראש המועצה המקומית ולגורמי חינוך נוספים ביישוב, השמיץ אותו בטענה כי גנב ציוד מהתובעים, הסית תלמידים והפר את זכויות היוצרים של התובעים. בית המשפט מוצא כי חלק מהטענות במכתב הן לשון הרע, כלומר הטענות להפרת זכויות יוצרים נכונות, ואילו הטענות בדבר גניבה והסתה הן שקריות. עם זאת, לתובע מספר הגנות לטענות בדבר הפרת זכויות יוצרים, דהיינו, כי הדברים היו נכונים באמת, או לחילופין, התובע סבר כי הם נכונים בעת שליחת המכתב, והיה עניין ציבורי בשליחת המכתב. בית המשפט מקבל את התביעה שכנגד בגין טענות הגניבה וההסתה אך דוחה אותה בגין הטענות להפרת זכויות יוצרים. סוגיית ההוצאות ושכר טרחת עורך הדין הושארה להכרעה בתום ההליך.