ת"א 2641/05

תקציר

השאלה המרכזית במקרה זה סובבת סביב מעמדם המשפטי של שני הסכמים הנוגעים לאותו נכס, ומערכת היחסים ביניהם. ההסכם הראשון נחתם על ידי מיכאל עמרן וזכריה אריה, וקבע כי עמרן ירכוש את הנכס מאריה. כמו כן נרשם משכון לטובת הבנק שהעמיד לעמרן הלוואה לרכישה. עם זאת, שני הצדדים פנו לעורך דין כדי לעכב את העסקה, וההסכם לא מומש. זמן קצר לאחר מכן נחתם הסכם שני בין אריה לבין שני רוכשים, התובעים 2 ו-3, במחיר נמוך יותר. הסכם זה נוסח כדי להטעות את רשויות המס על ידי קביעת מחיר מכירה נמוך יותר מהסכום שסוכם בפועל. בית המשפט קובע כי ההסכם הראשון לא בוטל או הופר על ידי מי מהצדדים, וכי ההסכם השני פסול בשל אי חוקיותו ומראהו. מטרתו העיקרית של ההסכם השני הייתה להונות את רשויות המס, ובטלותו חלה גם על ההסכם הראשון, אשר "הוקפא" על ידי הצדדים. נמצא כי שני הצדדים השתתפו במודע בתרמית זו, ולכן אף אחד מהם אינו יכול לתבוע פיצויים בגין הפרת הסכם מצד השני. כמו כן, תביעת הבנק נגד עמרן להחזר סכום ההלוואה מוצדקת, ועל עמרן לשלם לבנק 273,362 שקל בצירוף עמלות נוספות כמפורט בהסכם ההלוואה. גם תביעתו הנגדית של הבנק, הדורשת כי יורשיו של אריה ימלאו את התחייבויותיהם על פי ההסכם הראשון – הן כלפי עמרן והן כלפי הבנק – מתקבלת. כתוצאה מכך, נדרשים היורשים לשתף פעולה עם עמרן להעברת הזכויות בנכס על שמו ולרישום משכנתא על זכויותיו לטובת הבנק. זאת לאחר שהיורשים שילמו את כל המסים והעמלות שהוטלו על המוכר בהסכם הראשון. אם היורשים לא יעמדו בדרישות, עמרן יוכל לנכות תשלומים אלה מיתרת התמורה המגיעה להם. עמרן יוכל ליישם את הצו לאכיפת ההסכם הראשון רק לאחר שיפרע את מלוא חובו לבנק. במידה ולא יעשה כן, יוכל הבנק להמשיך ולממש את שעבוד זכויותיו בנכס. עד שעמרן לא יפרע את חובו לבנק, הערת אזהרה שנרשמה לטובת הבנק בדבר זכויותיהם של עמרן ואריה בנכס לא תימחק. פסק הדין מורה גם על מחיקה מיידית של הערת אזהרה שנרשמה לטובת התובעים 2 ו-3, שכן ההסכם השני דינו בטל. נוכח אופיו המרמתי של ההסכם השני, בית המשפט אינו פוסק הוצאות לתובעים. במקום זאת, הן התובע עמרן והן עזבונו של הנתבע אריה מחויבים בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין, שישולמו לבנק. כמו כן, המזכירות מונחית להעביר העתק מפסק הדין למנהל בתי המשפט, ולרשויות המס הרלוונטיות, לעיון נוסף.