תלה"מ 59137-10-20

תקציר

בעלת דירה תבעה את בעלה על החזקה לאחר פרידתם. הדירה הייתה במקור בבעלות הורי התובעת, ולאחר מותם עברה לידי התובעת ואחיה לאחר מותם. התובע הפך לבעלים היחיד בשנת 2000. הנתבע לא חלק על עובדות אלה והודה שהדירה אינה שלו. השופט קבע כי זכותו של התובע לדרוש את מסירת הקרקע מהנתבע, שנהג בהסגת גבול. הנתבע לא הצליח להוכיח זכויות כלשהן – לרבות זכויות חלקיות – בנכס. השופט דחה גם את טענת הנתבע כי התובע הציג בפניו כי יש לו זכות בנכס. טענת הנתבע נטענה בחוסר תום לב, וסותרת את דבריו הקודמים. השופט הגיע למסקנה כי לנתבע היה רק רישיון לתפוס את הנכס, אשר ניתן לו על ידי אשתו, התובעת. הרישיון ניתן לביטול על פי רצונה של התובעת, והגשת התביעה הייתה אינדיקציה מספקת לרצונה לבטלו. השופט הורה לנאשם לפנות את הנכס בתוך חודש, אך מתוך צדק העניק לו 30 יום נוספים למצוא דיור חלופי. כמו כן חויבה השופטת בנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 12,700 ₪. ההחלטה התקבלה ביום 11.1.2022 וניתנה לנאשם 45 יום לערער לבית המשפט המחוזי בחיפה.