ת"א 40033-06-15

תקציר

בית המשפט מצא כי התובע, הרצל, לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בתביעתו לפיצוי כספי מהנתבעת, כוכבא. הרצל לא הוכיח תשלומים כלשהם המגיעים לו, שכן קיבל קבלות על ביצי הצאן מגורמים אחרים. יתר על כן, מהעדויות שהוצגו עולה כי הרצל קיבל פיצוי על כל המשלוחים, כולל אלה המוזכרים בתביעתו. לפיכך נדחתה תביעתו, והוא חויב בהוצאות הנתבע, שכר טרחת עורך דין והוצאות עדים. בתביעה שכנגד שהגיש פאוז פסק בית המשפט לטובתו, והורה להרצל טפירו לשלם לפאוז סך של 168,044 שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנצברו ממועד פסק הדין. החלטה זו התבססה על הפרת ההסכם של הרצל עם פאוז, שבמסגרתו התקשר בהסכם נפרד עם מפלגות אחרות לגבי אותו עדר. בית המשפט קיבל את חישובו של פאוז לאובדן הרווח, שהתבסס על שיעור הבקיעה המוסכם בחוזה. בנוסף, פאוז היה זכאי לקבל בחזרה את הסכום של 27,400 שקלים ששילם לשותפיו הבאים של הרצל, וכן הוצאות הקשורות לביצים שסופקו בתקופת הסגר ומשלוח נפרד שנשלח לג'נין. הפרת ההסכם עם פאוז על ידי הרצל, בכך ששלח ביצים לג'נין בניגוד לחוזה, הצדיקה גם פיצוי עבור פאוז, שחושב לפי 27,557 שקל. בית המשפט הדגיש את חומרת הפרת החוזה של הרצל, במיוחד לאור העובדה שפאוז מילא את התחייבויותיו. פסק הדין גם חייב את הרצל בתשלום אגרות בית משפט ושכר טרחת עורך דין.