בש"פ 4794/12

תקציר

עניינה של התביעה בבקשה לחופשה לצורך ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים שאפשרה את שחרורו של משיב, שהואשם בשימוש ברעל מסוכן, מעשה מגונה וגניבה, למעצר בית בשכונת עיסאוויה בירושלים. כתב האישום נגד המשיב האשים אותו בסימום לקוחותיו במספר רב של הזדמנויות בעת שיפוץ בתיהם לביצוע מעשים מגונים וגניבה. המדינה ביקשה לעכב את המשיב עד תום ההליכים, מחשש שהוא מהווה סיכון ממשי לשלום הציבור. בית משפט השלום פסק תחילה על מעצר, בנימוק של רמת מסוכנות גבוהה של המשיב והיעדר חלופות מספיקות להפחתת סיכון זה. עם זאת, בית המשפט המחוזי הפך מאוחר יותר החלטה זו, בטענה כי הסכנה הייתה ספציפית לסביבת העבודה והציע חבילת תנאים מגבילים למעצר בית ללא פיקוח אלקטרוני, דבר שלא ניתן היה בשכונתו בשל מגבלות טכניות. המדינה ערערה וטענה כי ההחלטה אינה מגנה כראוי על שלום הציבור בשל חומרת העבירות והישנותן. לבסוף, לאחר בחינת חומר הראיות ושמיעת טיעוני הצדדים, החליטה ערכאת הערעור לקבל את הערעור, תוך שימת דגש על חומרת העבירות הנטענות ועל אי התאמתן של החלופות המוצעות. מסקנה זו התחזקה בשתי הערכות שליליות של שירות המבחן, הקובעות כי אין בתכניות כדי להפחית במידה מספקת את מסוכנותו של המשיב. משכך, נצטווה המשיב להותירו במעצר עד להכרעת ההליכים המשפטיים.