ע"ע 46183-06-11

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על יסוד תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"א-1991, לטובת המשיב. הערעור מתייחס לפרשנות החלטת פנסיה של חברי כנסת לשעבר. ההחלטה קובעת כי בני 55 ומעלה עם הפסקת שירותם זכאים לתוספת של 2% מהפנסיה שלהם עבור כל שנה. פרשנותו של המערער מחשבת את התוספת לפי סך כל שנות הכהונה, ואילו המשיב מפרש אותה כמבוססת על שנות הכהונה שמעל גיל 55. בית המשפט מצדד במשיב, תוך שהוא מצטט את פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין שנאן, הסבור כי פרשנותו של המערער אינה הגיונית ואינה עולה בקנה אחד עם הדין. פסק הדין מתייחס גם לחוות דעתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה התומכת בעמדת המשיב. מאחר שהחלטת הממונה לצדד במערערת הייתה שלא כדין, בית המשפט דוחה את הערעור ומחייב לתקן את הטעות, מבלי לדרוש השבת סכומים ששולמו ביתר כדי לשמור על מאזן אינטרסים. פסק דין זה מחזק את עקרון השוויון ואת החובה לפרש חקיקה בהתאם.