ע"פ 1277/06

תקציר

הוגש ערר על הרשעתו וגזר דינו של אסיר ישראלי בגין החזקת סמים מסוג הרואין בכלא שטה שלא לצריכה עצמית. בא כוח המערער משך את הערעור על ההרשעה וכעת הוא טוען רק לעונש מופחת. בית משפט קמא הרשיע את המערער על סמך ראיות שהוצגו, וגזר עליו 18 חודשי מאסר, שירוצו במקביל לעונשו הקיים, וכתוצאה מכך 15 חודשים נוספים. כן נגזרו על המערער 6 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי למשך 3 שנים, בגין כל עבירה על פקודת הסמים המסוכנים ו/או נהיגה בזמן פסילה, ורישיון הנהיגה שלו נפסל למשך 12 חודשים החל מיום שחרורו. בית המשפט הכיר בחומרת העבירה, במיוחד בהתחשב בסוג הסם המדובר ומיקום העבירה בתוך הכלא. עברו הפלילי של המערער, היעדר חרטה ואי הפנמת לקח מעשיו פעלו לרעתו. עם זאת, בית המשפט לערעורים בחר לבטל את גזר דינו של בית משפט קמא בדבר פסילת רישיון הנהיגה של המערער, שכן הוא לא היה מוצדק על יסוד העבירה שבוצעה, שלא היה מעורב בה רכב. יתרת עונשו של בית משפט קמא נותרה בעינה.