ת"א 12396-06-16

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעת נזקי גוף שהגיש תובע אשר חלה במחלת הלגיונלה בצימר של הנתבעת בחודש אוגוסט 2014. המחלה הובילה לסיבוכים קשים, בעיקר בהיבטים הנוירולוגיים והלבביים, וגרמה לתובע להיעזר בכיסא גלגלים. בית המשפט פסק תחילה לטובת התובעת בשאלת החבות, ומצא את הנתבעת רשלנית ואחראית להדבקה של התובעת. בהמשך, שמע בית המשפט ראיות וטיעונים בסוגיית הנזקים, תוך הערכת נכויותיו והפסדיו של התובע כתוצאה מהמחלה. בית המשפט מינה מומחים בתחום הנוירולוגיה והקרדיולוגיה להערכת מצבו הרפואי של התובע. המומחה הנוירולוגי קבע נכות נוירולוגית לצמיתות בשיעור של 65% עקב זיהום הלגיונלה, ואילו מומחה הלב ייחס למחלה נכות לבבית בשיעור של 10%. בית המשפט קיבל חוות דעת מומחים אלה והגיע למסקנה כי נכותו הכוללת של התובע היא 68.5%. בהערכת נזקיו של התובע שקל בית המשפט מספר ראשי נזק. בגין הפסד השתכרות פסק בית המשפט 472,479 ש"ח, המייצגים את הפסד ההשתכרות של התובע בעבר עד גיל 70. כמו כן קיבל התובע 46,700 ₪ עבור עלויות התאמת דיור ו-144,000 ₪ עבור הוצאות ניידות בעבר ובעתיד. בנוסף, פסק בית המשפט לתובע סך של 421,741 ₪ עבור סיוע לצד ג', לרבות עזרה במשק הבית וסיוע אישי, המחושב לפי תקופות שונות. הסכומים השתנו בהתאם להיקף הסיוע הנדרש בכל תקופה. כמו כן פסק בית המשפט פיצוי של 350,000 ₪ בגין נזק לא ממוני, בהתחשב בהשפעה המשמעותית של המחלה על איכות חייו של התובע. לאחר ניכוי קצבאות המוסד לביטוח לאומי שמקבל התובע, חושב סך הנזק על סך של 1,048,963 ₪. הנתבע חויב לשלם סכום זה לתובע, בצירוף שכר טרחת עורך דין, הוצאות וחלקו של התובע בשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט. פסק דין מקיף זה נועד לפצות את התובע בגין הפגיעות וההפסדים שנגרמו לו עקב זיהום הלגיונלה, תוך הכרה בהשפעה המשמעותית על חייו תוך התחשבות באחריות הנתבע וחובתו של התובע להפחית נזקים.