עש"א 46605-02-13

תקציר

בהחלטת הרשם נקבע כי יש לבטל את הפרשי הריבית וההצמדה שהצטברו בתיק בשנים 1991 עד 2011 ולסגור את התיק. זאת, בשל תקופת חוסר המעש הממושכת מצד המערערת, שנמשכה בין השנים 1991 ל-2011, במימוש החוב. טענת המערערת כי לא ניתן היה לאתר את המשיבה בתקופה זו אינה נתמכת והמערער לא פעל לאתרה. העיקרון המרכזי של תום הלב בניהול הליכים משפטיים קובע כי על הצד הזוכה לחתור לסיום הסכסוך, ואינו יכול לתת לתיק להשתהות ללא הגבלת זמן. על אף שהמערערים אינם מחויבים לרדוף אחר החייב, הם נדרשים לפעול במסגרת תיק ההוצאה לפועל ליישום פסק הדין. נטל ההוכחה לטענת "פרעתי" מוטל על החייב, שהמשיב עמד בו. השיהוי בנקיטת הפעולה מהווה ויתור על זכותה של המערערת והחמיר את מצבו של המשיב בשל הריביות הגבוהות שנצברו עם הזמן. חוסר המעש של המערערת במשך כ-15 שנה תרם תרומה מכרעת לאינפלציה של החוב, והתקיימו היסודות הנדרשים לביסוס טענת השיהוי. לפיכך, החלטת הרשם להפעיל את סעיף 81א3 לחוק ההוצאה לפועל לביטול הריבית וההצמדה מתקבלת. הערעור נדחה והמערערת חויבה לשלם למשיב הוצאות בסך 3,000 ₪.