תפ"ח 62380-07-19

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס על הנתונים שסופקו בלבד, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים משפטיים: **ניתוח משפטי: תפ"ח 62380-07-19 מדינת ישראל נ' חכים** **רקע עובדתי:** התיק עוסק בבקשת המאשימה להורות על הכנת חוות דעת פסיכיאטרית נוספת בנוגע לנאשם, המואשם בעבירות רצח וניסיון רצח. כתב האישום מתאר אירועים קשים בהם נדקר למוות אדם שאין לנאשם כל היכרות עמו, וכן נדקר אדם אחר עמו הייתה לו היכרות. הנאשם נעצר ונשלח להסתכלות פסיכיאטרית. חוות הדעת הראשונית, שנערכה כחודשיים לאחר מעצרו, קובעת כי הנאשם לוקה במחלת נפש, היה במצב פסיכוטי בזמן ביצוע המעשים, פעל על רקע מחלתו, היה חסר יכולת להבדיל בין מותר לאסור, ולכן אינו אחראי למעשיו ואינו כשיר לעמוד לדין. **עמדת המאשימה:** המאשימה מבקשת חוות דעת פסיכיאטרית נוספת, ואף בפני בית חולים אחר, מתוך חשש למהירות בה נלקחות החלטות בעבירות חמורות כגון אלו. היא טוענת כי זוהי הפעם הראשונה בה הנאשם מאובחן כסובל ממחלת נפש, וכי ישנה אי-בהירות באשר לסוג מחלת הנפש (האבחנה ניתנה כ"ככל הנראה"). בנוסף, היא מפנה לכך שבעבר הנאשם אובחן באופן שונה (לא במצב פסיכוטי, או במצב פסיכוטי אקוטי וחולף על רקע שימוש בסמים), וכן למספר החלטות קודמות בהן בתי משפט הורו על חוות דעת נוספת במקרים דומים. המאשימה סבורה כי הוראות האשפוז והחלטות הוועדות הפסיכיאטריות שניתנו במהלך אשפוזו הנוכחי אינן בעלות משקל רב, שכן נועדו לאפשר טיפול וניתנו לאחר התרשמות קצרה. **עמדת ההגנה:** ההגנה מתנגדת לבקשה. היא טוענת כי המאשימה לא הצביעה על פגם בחוות הדעת או בהליך עריכתה, וכי מדובר בחוות דעת יסודית וממצה שנערכה לאחר הסתכלות ממושכת. כמו כן, אין חשד להטיה מצד עורך חוות הדעת. ההגנה מדגישה כי האבחון והממצאים תואמים תהליך מחלתי פסיכיאטרי המתאים לסכיזופרניה וגיל הנאשם. ההגנה רואה באינדיקציות נוספות, כגון הוראות אשפוז והחלטות ועדות פסיכיאטריות, תמיכה נוספת בחוות הדעת, שכן גורמים רפואיים ומשפטיים נוספים התרשמו כי הנאשם במצב פסיכוטי פעיל ומסוכן. ההגנה טוענת כי הפסיקה אליה מפנה המאשימה מחזקת את עמדתה, שכן מקרים בהם ניתנו חוות דעת נוספות התבססו על פגמים בחוות הדעת הראשונית או חוסר בחומר רלוונטי. לבסוף, ההגנה מציעה דרכים חלופיות לבירור, כגון הפניית שאלות למומחה או חקירתו, בטרם יינקטו צעדים פוגעניים יותר. **דיון משפטי והחלטה:** 1. **סמכות בית המשפט:** בית המשפט קובע כי קיימת לו סמכות להורות על עריכת חוות דעת נוספת. השאלה המרכזית אינה סמכות זו, אלא הפעלתה במקרה הנדון. 2. **מעמדה של חוות הדעת:** בית המשפט מדגיש כי חוות הדעת הפסיכיאטרית הינה ראיה לכאורה בלבד, ואין בה כדי להוות קביעה לגופו של עניין. בית המשפט הוא הקובע האם הנאשם היה בלתי שפוי או לא כשיר לעמוד לדין, ולא אנשי בריאות הנפש (בהתאם לפסיקה, כפי שצוינה בבש"פ 509/12). 3. **מבחן לצורך הוראה על חוות דעת נוספת:** כדי להורות על חוות דעת נוספת, יש לבחון, אף בחינה לכאורית, את חוות הדעת הקיימת. השאלה המרכזית היא האם חוות הדעת מעלה תהיות ושאלות בפן העובדתי או המשפטי. למשל, אם אחד הצדדים מפנה לחומר שלא עמד בפני עורך חוות הדעת ויכול היה לשנות את מסקנותיו, או אם חוות הדעת אינה תואמת את הדין לגבי תנאי הגנת אי-שפיות או כשירות לעמוד לדין. 4. **ניתוח הפסיקה אליה הפנתה המאשימה:** בית המשפט ניתח את ההחלטות אליהן הפנתה המאשימה. הוא קבע כי אכן, במקרים חמורים, בתי משפט הורו על חוות דעת נוספת. אולם, בניגוד לטענת המאשימה, רוב ההחלטות הללו התקבלו *משום תהיות שעלו לגופו של עניין ונגעו לתוכן ומסקנות חוות הדעת*, כגון אי-מודעות של המומחה לחומר ראיות מהותי, או חוסר בהירות לגבי הגדרת מצב נפשי או קשר סיבתי. במקרה דנן, בית המשפט לא מצא כי הועלו פגמים או כשלים כאמור בחוות הדעת הראשונית. 5. **הסוגיות הנדונות במקרה זה:** המאשימה העלתה בעיקר שני טיעונים מרכזיים: * **חומרת העבירה:** בית המשפט קובע כי חומרת העבירה כשלעצמה אינה מחייבת חוות דעת נוספת. יש להצביע, ולו ברמה הלכאורית, על פגמים בחוות הדעת הקיימת. * **אי-בהירות בחוות הדעת:** המאשימה טענה לאי-בהירות לגבי סוג מחלת הנפש ממנה סובל הנאשם, וכן העובדה כי זו הפעם הראשונה בה הוא מאובחן כחולה נפש. 6. **החלטת בית המשפט:** בית המשפט סבור כי בשלב זה של הדיון, ו *מבלי לקבוע מסמרות*, ניתן לברר את הסוגיות הללו (אי-בהירות באשר למחלת הנפש והאבחון הראשוני) באמצעות *חקירת עורך חוות הדעת, ד"ר יבגני שינקרנקו*. הצדדים יהיו רשאים לחקור אותו ככל שיחפצו, תוך שמורות להם כל טענותיהם. בית המשפט דחה את טענת המאשימה כי אין טעם לחקור את המומחה משום שהוא "מגובש" בעמדתו, וקבע כי יש לאפשר את חקירתו. 7. **החלטה מעשית:** נקבע מועד לדיון בו יעיד ד"ר שינקרנקו, לשם חקירתו על ידי הצדדים. **עקרונות משפטיים וחידושים משפטיים:** * **הגנת אי-שפיות וכשירות לעמוד לדין:** ההחלטה עוסקת באופן עקיף, אך מרכזי, באיתור מקרים בהם ייתכן שחלים סייגים של אי-שפיות או אי-כשירות לעמוד לדין. היא מדגישה את התפקיד המרכזי של בית המשפט בקביעת סוגיות אלו. * **מעמד חוות דעת מומחה:** ההחלטה מחזקת את התפיסה כי חוות דעת מומחה אינה ראיה סופית, אלא ראיה שבית המשפט מוסמך לבחון, לשקול, ואף לחקור את עורכה. * **איזון בין זכויות הנאשם לטובת הציבור:** הבקשה לחוות דעת נוספת נובעת מחומרת העבירות, אך בית המשפט מדגיש כי אין להורות על כך באופן אוטומטי, אלא רק בהתקיים תנאים מסוימים המצביעים על צורך בבירור נוסף, ולא רק משיקולי "זהירות". * **הליך הוגן:** החלטת בית המשפט להעדיף חקירת מומחה על פני הוראה אוטומטית לחוות דעת נוספת, משקפת את השאיפה להליך הוגן, המאפשר לצדדים לבחון את הראיות הקיימות באופן יסודי. * **שיקול דעת שיפוטי:** ההחלטה מדגימה את שיקול הדעת הרחב של בית המשפט בהפעלת סמכותו בנוגע לראיות ראייתיות, תוך איזון בין הצרכים השונים של ההליך הפלילי. * **היבטים חדשניים (יחסית):** למרות שההחלטה אינה מחדשת תשתית הלכתית פורצת דרך, היא מחדדת את אופן הפעלת הכללים הקיימים. הדגש על הצורך בפגמים או תהיות ספציפיות בחוות הדעת הקיימת, ולא רק על חומרת העבירה, מהווה אמת מידה חשובה בהפעלת הסמכות. כמו כן, הדחייה של טענת "המומחה המגובש" מחזקת את הגישה כי יש לאפשר חקירה מלאה של מומחים, גם אם נראה כי עמדתם ברורה.