ע"א 239/85
פסק-דין עליון
תקציר
בית המשפט העליון התייחס לתיק מורכב של תשלומי מזונות בו הגישו הצדדים ערעורים. נקבע כי השופט קמא טעה, במיוחד בכך שלא שקל היטב את פוטנציאל ההכנסה והנכסים של הבעל, כגון מכירת דירה וחשבון בנק מוסתר. בית המשפט הדגיש את העיקרון לפיו על האישה לקיים אורח חיים העולה בקנה אחד עם זה שחוותה במהלך הנישואין. היא הכירה בחובתו של הבעל לשלם מזונות, למרות טענתו להכנסה מוגבלת בשל העסקתו כסוכן מכירות ולא בשל מקצועו המקצועי כאדריכל. עם זאת, בית הדין התיר להכנסות האישה להחליף חלק ממזונותיה בתקופה מסוימת עקב העסקתה, ובכך הפחית את אחריותו של הבעל. כתוצאה מכך, שונה פסק הדין הקודם כך שיגדיל את סכום המזונות לפרק זמן קצוב ואישר את חובתו של המשיב לפרנס הן את האישה והן את הילד בהתאם. ההחלטה הסופית כללה פסיקה כספית עם התאמות צמודות מדד, ודחתה את הערעור הנגדי בנוגע לתשלומי יתר לכאורה. פסק הדין הדגיש את האחריות העולה בקנה אחד עם יכולותיו הכלכליות האמיתיות של הבעל, את החובות המשפטיות הנוגעות למזונות ילדים ואת חשיבות השמירה על רמת החיים הרגילה של האישה.
ע"א 239/85 מירה עמיצור נ' אורי עמיצור, עליון (20.1.1986)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.