ת"פ 36567-12-15

תקציר

הנאשם הואשם בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה ובעבירה של החזקת סכין שלא כדין. כתב האישום הוגש בעקבות אירוע בו דקר לכאורה הנאשם את המתלונן, שכן, בגבו וגרם לו לחבלות קשות. הראיה המפלילה העיקרית נגד הנאשם הייתה עדותה של אמה של המתלוננת, שסיפרה תחילה במשטרה כי ראתה את הנאשם דוקר את המתלוננת בסכין, אך בהמשך חזרה בה מדבריה וסירבה לשתף פעולה. בית המשפט מצא את הודעתה הראשונית, שנמסרה זמן קצר לאחר האירוע, כאמינה, והעדיף אותה על פני עדותה בבית המשפט. בית המשפט קיבל גם את דבריה של אמה של המתלוננת "שלא לציטוט" במהלך חקירתה במשטרה, שנאמרו לאחר שהובטח לה שלא יוקלטו, כראיה מאמתת. בנוסף, בית המשפט מצא כי דבריו של המתלונן עצמו בפני רופא בבית החולים, שם לדבריו נדקר בסכין, שימשו לחיזוק גרסתה של האם. בית המשפט ציין כי גרסתו של הנאשם לאירועים לוקה בחוסר אמינות ואינה נתמכת על ידי עדים כלשהם. כמו כן, קבע בית המשפט כי החזקת סכין גדולה בידי הנאשם ואופי פצע הדקירה מצביעים על כוונתו לגרום חבלה חמורה. בכך הרשיע בית המשפט את הנאשם בשני האישומים.