עש"א 56379-06-15

תקציר

סמכותו של הנאמן לבחון תביעות חוב נגזרת מתקנה 93(א) לתקנות פשיטת רגל, המסמיכה אותו לאשר, לדחות או לדרוש ראיות לתביעות חוב. לנאמנים סמכות מעין שיפוטית בעניין זה ולהחלטותיהם נתון שיקול דעת רחב, בדומה לערעור על פסק דין של בית משפט קמא. הליך קבלת ההחלטות של הנאמן אינו צריך לעמוד בכללים פרוצדורליים נוקשים, ובתי המשפט יתערבו רק במקרים של סטייה קיצונית מהסבירות. במקרה ספציפי זה, דחה בית המשפט את ערעור החייבים על אישור תביעת החוב על ידי הנאמן. החייבים לא הצליחו להוכיח חריגה כזו, והחלטת הנאמן, שהתבססה על ראיות קיימות וחוות דעת מומחים, נמצאה סבירה. בית המשפט דחה את הטענות בדבר תוקפו של ספר החשבונות וחוסר ההזדמנות הנטען לעיין במסמכים תומכים. בנוסף, טענות החייבים לפירעון החוב וחוסר תום הלב הנטען של הנושה לא הוכחו. בשל היקף ההתערבות המצומצם וסבירות החלטת הנאמן, נדחה הערעור, והחייבים חויבו לפצות את הנאמן.