ת"א 42323-04-22

תקציר

בית המשפט הכריע בבקשה למחיקה או תיקון של תביעה שכנגד שהגיש הנתבע (המשיב) בתיק שעניינו תביעות המבוססות על דיני לשון הרע והגנת הפרטיות. התובע (המבקש) טען כי התביעה שכנגד המתוקנת של המשיב הציגה עילת תביעה חדשה – פרסום נוסף המהווה לשון הרע – ללא רשות מבית המשפט. המשיב טען, כי מההחלטה להתיר כתבי טענות מתוקנים משתמע כי ניתן להוסיף תביעות חדשות. בית המשפט דחה את טענת המשיב והדגיש כי בהחלטתו הקודמת נאמר במפורש כי כתבי טענות מתוקנים לא יאפשרו שיפורים חדשים או הליכים מקדמיים. הוספת עילת תביעה חדשה, במקרה זה, פרסום נפרד, חייבה תביעה נפרדת. עוד ציין בית המשפט כי המשיב הכפיל את סכום התביעה שכנגד ללא הצדקה או רשות. בית המשפט אמנם לא קיבל את בקשת המבקש לדחות את התביעה שכנגד על הסף, אך הורה על מחיקת התוספת הבלתי מורשית וקבע כי על המשיב לשאת בהוצאות הבקשה, שנקבעו על סך 3,000 ₪, שישולמו למבקש ללא קשר לתוצאת ההליך העיקרי. בית המשפט נהג באיפוק בכך שלא הורה על תשלום הוצאות אלה לאוצר המדינה, למרות מורכבותם והיקפן המיותרים של כתבי הטענות. ההחלטה נועדה לייעל את ההליך ולברר את המחלוקת, והמשיבה חויבה לשאת בעלויות הבקשה, תוך פוטנציאל לעלויות נוספות בשל המורכבות המיותרת שהן יצרו.