ע"א 4666-10-18

תקציר

מדובר בחברה קבלנית, ט.מ. יוסף 2001 בע"מ, שביצעה עבודות תשתית אך לא קיבלה תשלום. החברה תבעה את חברת ג.א. מהנדסים צפוניים בע"מ, הקבלן הראשי של פרויקט ביוב במימון מינהל הביוב הלאומי, ואת המועצה המקומית דיר אל-אסד, היורשת של עיריית אל-שג'ור, בגין התשלום. בית משפט קמא דחה את התביעה, והוביל את יוסף להגיש ערעור. דעת הרוב של בית המשפט המחוזי, השופטים יצחק כהן ואמיר טובי, דחתה את הערעור. הם הסכימו עם קביעתו של בית משפט קמא כי מ.מ. יוסף לא שימשה כקבלן משנה עבור ג.א. מהנדסים צפון בע"מ (ג.א.), והאחרונה לא קיבלה תשלום ממינהל הביוב הארצי בגין העבודות הנדונות. יתר על כן, בית המשפט קבע כי המועצה המקומית דיר אל-אסד (המועצה המקומית) אינה חייבת בתשלום ל-TM יוסף, שכן ההתקשרות בין TM Yosef לבין עיריית אל-שג'ור (שפורקה מאוחר יותר) לא נחתמה כדין על ידי מורשי החתימה, כנדרש בחוק. הרוב הדגישו את הצורך לעמוד בדרישות החוק לחובותיהן הכספיות של הרשויות המקומיות להגן על כספי הציבור ולשמור על פעילותן התקינה של הרשויות. השופט אייל באומגרט, בחוות דעתו החולקת, סבר כי על המועצה המקומית, כממשיכת דרכה של עיריית אלשג'ור, לשלם למ.ס. יוסף באופן חלקי (130,000 ₪ בתוספת מע"מ) משום שהעירייה פעלה ברשלנות ובחוסר תום לב. לטענתו, בית המשפט יכול להורות על תשלום גם אם ההסכם אינו בעל תוקף משפטי, מה גם שהעבודות בוצעו והושארו ללא תשלום. בסופו של דבר החליט בית המשפט, ברוב קולות, לדחות את הערעור ולא להורות לאף צד לשלם הוצאות, לאור האחריות המשותפת של כל הצדדים המעורבים, ובראשם יוסף והמועצה המקומית.