ת"א 24877-07-12

תקציר

רשות מקרקעי ישראל תבעה לפנות את הנתבעים מחלקת קרקע מוחכרת בשל שימוש בלתי מורשה ולהרוס מבנים שנבנו ללא היתר, בדרישה להשיב את הקרקע לייעודה המקורי. הנתבעים טענו כי השימוש הותר וכי טענת התובעת נדחתה במועד מחמת שיהוי. בית המשפט קבע כי יש לו סמכות לדון בתיק וכי התביעה אינה מיושנת, ודחה את טענות הנתבעים. נמצא כי הנתבעים אכן עשו שימוש מופרז בקרקע, הסבו מבנים ליחידות דיור להשכרה והפעילו משתלה מסחרית ללא אישור. עם זאת, מאחר שהנאשם התגורר בחלקה והיו לו תכניות מאושרות לשימוש מותר, לא היה צורך בפינוי. בית המשפט הורה לנתבעים להפסיק לאלתר את השימוש החורג והתיר לתובעת לפצל את סעדיה לתבוע דמי שימוש נאותים. עוד נקבע כי החברה, שלא הגנה על עצמה כראוי, אחראית גם לשימוש המופרז. התביעה התקבלה בחלקה, והנתבעים חויבו לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.