ע"פ 8513/05

תקציר

שני ערעורים אלה, שנדונו יחד, נובעים מפסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת. הערעור הראשון, שהגישה המדינה, מערער על זיכויו של המשיב משורה של אישומים, בהם חטיפה ושוד. לטענת המדינה, היה מקום להרשיע את המשיב בעבירות אלה לפי חוק השותפויות, שכן השתתף בתקיפה משותפת של המתלונן יחד עם שותפו, חוסיין לואבנה. בערעור השני, שהגיש המשיב, נטען כי העונש שנגזר עליו היה מופרז, במיוחד בהשוואה לעונש שנגזר על חוסיין. הערעורים נובעים מאירוע אלים בו היו מעורבים המשיב, חברתו לשעבר (המתלוננת) וחוסיין. נטען כי המשיב וחוסיין תקפו את המתלונן, הכו אותו קשות במגב ובסכין ואיימו עליו. למשיב עבר אלים, לרבות עונשי מאסר בגין תקיפות קודמות של המתלוננת. יומיים בלבד לאחר שחרורו מהכלא, היה המשיב מעורב באירוע זה. בית המשפט המחוזי זיכה את המשיב ממספר אישומים אך הרשיע אותו בתקיפה בנסיבות מחמירות, איומים ותקיפה פשוטה. הוא נידון ל-30 חודשי מאסר, עונש זהה לעונש שנגזר על חוסיין, שהודה בכל האישומים. בפסק דיננו אנו מסכימים עם המדינה כי יש לראות במשיב כמבצע משותף של עבירת הדקירה, הגם שלא דקר פיזית את המתלוננת. מהראיות עולה כי המשיב וחוסיין פעלו יחד בפיגוע משותף, כאשר כל אחד מהם מודע למעשיו של האחר. אשר על כן, אנו מרשיעים את המשיב בכל האישומים לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין. אשר לגזרי הדין, אנו מסכימים עם המשיב כי יש להתחשב בזיכויו במספר אישומים. עם זאת, אנו רואים גם את תפקידו המרכזי באירוע ואת היסטוריית האלימות המשמעותית שלו, הממחישה את מסוכנותו. אנו מחליטים להחמיר את עונשו של המשיב ל-39 חודשי מאסר בפועל, והתוצאה היא עונש כולל של 51 חודשים, בהתחשב במאסר הקודם שנגזר עליו. כן אנו מורים למשיב לשלם למתלונן פיצוי בסך 5,000 ₪. ערעורו של המשיב להקלה בעונש נדחה.