עת"מ 581/03

תקציר

פסק הדין מבטל את החלטת ועדת המכרזים לבחור בהצעתה של המשיבה מס' 2, חאשד יזמות וניהול נדל"ן בע"מ, ומורה להחזיר להם את הדיון במכרז לבחינה נוספת. על ועדת המכרזים לבחון האם המשיבה מס' 2 עומדת בתנאי המכרז הנוגעים להנהלת חשבונות חוקית ולקיומם של אמצעים כלכליים ולקבל החלטה חדשה בהתאם. פסק הדין אף מחייב את שני המשיבים הראשונים לשלם את הוצאות העותר, לרבות שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. העותר, משרד עורכי הדין ניסן שריפי, טען כי ועדת המכרזים פעלה ללא משוא פנים ובדעה קדומה, פגעה בזכותו להציג טענות והפכה את החלטתה לפסולה בכך שלא כל חבריה חתמו עליה. כן הצביעה העותרת על מספר פגמים בהצעתה של המשיבה מס' 2, ובהם אי עמידה בתנאי הסף של המכרז. מנגד, טענו המשיבים כי פעולות הוועדה היו מוצדקות, וטענות העותר לא הוכחו. בית המשפט מצא כי טענת העותרת למשוא פנים לא הוכחה, שכן ההיכרות בין חברי הוועדה לבין מנהליה של המשיבה 2 נבעה ממערכת יחסים מקצועית. באשר לזכות לטעון טענות, קבע בית המשפט כי הוועדה קיימה את חובתה בכך שהעניקה לעותר זכות לטעון בכתב, ואין צורך בדיון בעל-פה. בית המשפט דחה גם את הטענה בדבר ההחלטה הבלתי חתומה, שכן הוכח די הצורך כי הוועדה קיבלה את ההחלטה. בית המשפט הסכים עם העותרת כי המשיבה מס' 2 לא עמדה בשני תנאי המכרז. ראשית, הם נמנעו מלצרף מסמכים המאמתים את ניסיונם, והוועדה לא יכלה לבסס את החלטתה על היכרות אישית. שנית, לא הוכח די הצורך כי למשיבה מס' 2 היו האמצעים הכספיים למלא את דרישות המכרז. בית המשפט הדגיש כי ועדת המכרזים הייתה צריכה לבדוק תנאים אלה אך לא עשתה זאת, ולכן יש להחזיר את העניין להמשך בירור. לבסוף, ציין בית המשפט כי חרף הפרש המחירים בשיעור של 20% בין הצעותיהם של העותר לבין הצעותיו של המשיב מס' 2, הוועדה הייתה מוצדקת להעדיף את המשיב מס' 2 בשל ניסיונם הנעלה, כפי שמתיר כלל "הכוחות המקבילים". עם זאת, החלטת הוועדה להעדיף את המשיב 2 על פני העותר לא התבססה על חוסר ניסיון אלא על הערכה השוואתית.