ע"א 1922/02

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה, אשר דחה תביעה לתגמולי ביטוח לאחר שרכבו של המערער נגנב. בית המשפט מצא כי המערערת השאירה את מפתחות הרכב בתוך הרכב, ועל כן דחה את התביעה. עם זאת, ערכאת הערעור פסקה לטובת המערער. נמצא כי מסקנתו של בית המשפט קמא כי המערער השאיר את המפתחות ברכב לא התבססה על התרשמות בלתי אמצעית מן העדויות, אלא על שיקולים בלתי הגיוניים. ערכאת הערעור ציינה כי אדם המגלה שרכבו נגנב אינו רשאי לפעול באופן רציונלי לחלוטין. עוד ציין בית המשפט כי הערכאה הנמוכה יותר העדיפה תמליל שיחת טלפון של צד שלישי על פני עדותו של המערער וראיות אחרות, דבר שאינו ראוי במקרה זה. מאחר שהקביעה כי המפתחות הושארו ברכב הייתה מרכזית בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר, וקביעה זו יכולה להיבחן מחדש על ידי ערכאת הערעור, התקבל הערעור. כתוצאה מכך, חויבה חברת הביטוח לשלם למערער את תגמולי הביטוח שלו, בצירוף שכר טרחת עורך דין, והתיק הוחזר לבית משפט השלום לצורך קביעת הסכום המדויק.