תר"מ 110/20

תקציר

פסק הדין מקבל את העתירה בחלקה, ודוחה את טענות העותרים בדבר אישורו של המשיב 3 לשלטים התומכים במשיב 1, שכן סוגיה זו כבר הוכרעה בהחלטה קודמת. עם זאת, טענות העותרים ביחס לשלטי הבחירות של המשיב 2 מתקבלות בחלקן. השופט קובע כי החריג שבסעיף 10(א1)(1) לחוק הבחירות, הנוגע לשילוט המוצב על דירות מגורים, אינו חל על שטחים משותפים של מבנים או שלטים המוצבים ברשות הרבים. לפיכך, אסור למשיב 2 לתלות שלטים המנוגדים לסעיף 10(א) לחוק הבחירות, המסדיר את גודלם ואת מיקומם. השופט מפרט את המצבים שבהם שילוט על דירות ובתים מותר או אסור על פי חוק ומדגיש כי פסיקה זו אינה גוברת על חוקי עזר מקומיים שעשויים להטיל הגבלות נוספות. בנוסף, נראה כי אחד השלטים המתוארים בעתירה הוצב במרחב הציבורי ואף עשוי לחרוג מהגודל המותר. עם זאת, מאחר שהעותר לא פירט זאת, לא ניתן להוציא צו לשלט ספציפי זה. לבסוף, נדרש המשיב 2 לשאת בהוצאות העותרים בסך 4,000 ₪, שאינן משולמות מקופת העירייה.