ע"פ 10564/02

תקציר

ערכאת הערעור דחתה את הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שמצא את המערערת אשמה באונס. החלטת בית המשפט המחוזי התבססה על מהימנות עדויות המתלוננים וראיות המאששות את גרסאותיהם תוך סתירה לטענות המערער. ערכאת הערעור הסכימה כי אין מקום להתערב בהערכות המהימנות של בית המשפט המחוזי, במיוחד נוכח התיאורים המפורטים של מעשי האונס שמסרו המתלוננות, אשר עמדו בניגוד חריף להכחשת המערער כל קיום מיני עמן. זאת ועוד, המצוקה הנפשית שהפגינו המתלוננים במהלך עדויותיהם תמכה באמינותם. עוד קבע בית המשפט כי עדויות המתלוננים מחזקות זו את זו ועולות בקנה אחד עם ראיות אחרות, לרבות עדותו של עד מפתח. בית המשפט דחה את טענות ההגנה והצביע על סתירות וסתירות בעדויות המתלוננות, והדגיש כי יש לצפות לפערים קלים באירועים טראומטיים. בתוך כך, גרסתו של המערער לאירועים הכילה סתירות משמעותיות, וניסיונו להרחיק עצמו מהנאשמים האחרים לא נראה אמין. בית המשפט מצא כי עדויות המתלוננות לא הונעו מרצון לנקות את שמן משמועות על התנהגותן המינית, כפי שהציעה ההגנה. זיכויים של נאשמים אחרים בפרשה לא היווה סיבה להטיל ספק במהימנות עדויות המתלוננים בעניינו של המערער. לבסוף, באשר לגזר הדין, החליט בית המשפט שלא להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המערער, הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות והיעדר עברו הפלילי. השופט א' א' לוי והשופט א' רובינשטיין הסכימו עם ההחלטה.