רע"א 7112/93

תקציר

במקרה שנסב סביב שיקום בית משותף שנהרס על ידי טיל סקאד עיראקי במהלך מלחמת המפרץ, בחן בית המשפט העליון האם תוכנית השיקום שהוצגה על ידי רוב בעלי הדירות הייתה חוקית לפי סעיף 60 לחוק המקרקעין. עיריית רמת גן הציעה תוכנית לשיקום המבנים שנפגעו, המציעה יחידות חדשות וגדולות יותר לכל הבעלים ללא עלויות נוספות, כאשר ההוצאות יכוסו באמצעות הגדלת אחוזי הבנייה ופיצוי ארנונה. רוב הבעלים הסכימו, אך שתי מפלגות מתנגדות התנגדו, בנימוק של סוגיות הנוגעות לזכויות קניין. השאלה המשפטית הייתה האם "בנייה מחדש של הבית" דורשת העתק של הבית המקורי או מאפשרת בנייה מודרנית ומשופרת. בית המשפט אישר כי מותרים שינויים סבירים התואמים את אמות המידה העכשוויות, והדגיש כי הבנייה מחדש צריכה לשאוף לשחזר את פונקציית הדיור ולא לשכפל בדיוק את המבנה המקורי. היא אישרה כי הבעלים מסכימים במשתמע להגבלות מסוימות כאשר הם גרים בבית משותף, בהתחשב באופי הקהילתי ובמרחבים המשותפים שלו. בית המשפט הגיע למסקנה כי התוכנית נמצאת בגבולות החוק למרות שינויים מסוימים במניות הקנייניות, לאור העלייה בערך הנכס והתנאים המשופרים המוצעים. בעקבות זאת התקבל הערעור, פסק דינו של בית המשפט המחוזי בוטל, והחלטתו המקורית של המפקח להמשיך בתכנית הוחזרה. פסק הדין חייב את הבעלים המתנגדים להעביר את זכויותיהם, התיר את המשך השיפוץ המוסכם, והורה להם לשלם הוצאות בגין ההליכים.