ת"א 64100/07

תקציר

התובעת, דוק השקעות בע"מ, תבעה מספר נתבעים בגין החזרת כספים שהועברו אליהם על ידי עובדתה, ברמן, בעקבות תרמית בהשקעות נדל"ן. בין הנאשמים חברות מסחר אלקטרוני (Apexiosi ו-Pinxo), מנכ"ל החברה תומר זומן ומספר עורכי דין שהיו מעורבים בעסקה. התובעת ביקשה להשיב את הכספים לפי דיני החוזים ודיני עשיית עושר. בית המשפט פסק לטובת התובעת כנגד חברות המסחר האלקטרוני והורה להן להשיב את הסכום בסך 846,720 שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. נמצא כי החברות פעלו בחוסר תום לב בכך שהעלימו עין מהאופי החשוד של העסקה וממקור הכספים. הם לא ניהלו כל חקירה בנוגע לצ'ק הפתוח שקיבלו, ובחרו להתעלם מסימני אזהרה ולהפקיד אותו ללא שאלות. בית המשפט דחה את הטענות נגד עורכי הדין, לרבות עו"ד שמוכה, שהציג בפני התובע את הזדמנות ההשקעה, וקבע כי לא הציגו מצגי שווא רשלניים. לא נמצאה לעורכי הדין חובת זהירות כלפי התובע, ורשלנותו של התובע עצמו ואשמתו התורמת היו משמעותיים בנזק שנגרם. עם זאת, בית המשפט מצא את עו"ד עוזר, בא כוחו של התובע, כמי שהתרשל במילוי חובת הזהירות שלו כלפי התובע. הוא לא בחן את יסודות העסקה, כגון קיומם של בטוחות, ולא הזהיר את התובע מפני הסיכונים הכרוכים בכך. בית המשפט ייחס 50% מנזקי התובע לאשמתו התורמת של מנהל התובעת. חברות המסחר האלקטרוני חויבו לשלם לתובע 846,720 ₪, ואילו עו"ד עוזר נדרש למחצית הנותרת של הנזק, בסך 403,000 ₪. כמו כן נפסקו לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין מהנתבעים. הודעות הצד השלישי שהגישו עו"ד עוזר וחברות המסחר האלקטרוני נדחו. ככלל, פסק הדין העדיף את טענות התובע נגד חברות המסחר האלקטרוני, אך לא תמך באופן מלא בטענות הרשלנות נגד עורכי הדין, ובמקום זאת הדגיש את אשמתו התורמת של התובע עצמו. פסק הדין פירט את הנימוקים להחלטות ואת העקרונות המשפטיים הרלוונטיים.