תה"ס 64137-03-19

תקציר

פסק הדין דן בתוקפו ובאכיפתו של הסכם גירושין בין גבר לאישה. ההסכם, מיום 26 בספטמבר 2017, פירט את תנאי חלוקת הרכוש המשותף שלהם, כולל משק, ואת התחייבויותיהם. האישה הגישה תביעה לאכיפת הסכם הגירושין, או לחילופין לביטולו. המחלוקת המרכזית נסובה סביב פרשנות המועד האחרון לרישום המשק על שם שני הצדדים, כאשר האישה טוענת למועד מוקדם יותר. פסק הדין מדגיש את החשיבות החברתית של קיום הסכמים ואת עקרון האכיפה על פני ביטול. השופטת מציינת כי לשון ההסכם ברורה, וקובעת את המועד האחרון לרישום החווה כ-31.12.2028, וכי האישה לא הצליחה להביא ראיות מספיקות לתביעתה. עם זאת, השופט מוצא צדק בטענת האישה כי הגבר פעל ברשלנות במילוי חובותיו. למרות זאת, בית הדין פוסק לטובת מתן תוקף ואכיפה להסכם הגירושין. האיש מצווה למלא בחריצות את התחייבויותיו עד תום שנה מיום פסק הדין. בנוסף, יש להשלים את רישום החווה על שם שני הצדדים עד ליום 31.12.2024. פסק הדין כולל גם הוראות לדיווחים תקופתיים על התקדמותו של הגבר, השלכות על אי שיתוף פעולה ואחריות הגבר להוצאותיה המשפטיות של האישה. השופטת מדגישה כי על הצדדים להמשיך ולדבוק בתנאי ההסכם, וכל דחייה מעבר למועד האחרון לשנת 2028 תהווה הפרה מצד הגבר, ותחייב את האישה לפעול בהתאם. פסק הדין מתיר גם את פרסום פסק הדין, תוך אנונימיזציה של פרטים מזהים, ופוסק לאישה הוצאות בסך 50 אלף שקל מהאיש, שישולמו עד ליום 1.1.2023.