ע"א 5141-06-17

תקציר

הערעור נועד לערער על החלטת הערכאה הנמוכה יותר בעניין פסיקת הוצאות ושכר טרחה בעקבות תביעה ייצוגית. עם זאת, שופטי הערעור נוטים לאי התערבות בעניין, שכן לבית משפט קמא שיקול דעת במקרים כאלה. לדעתם, עיקרון זה צריך לחול במיוחד כאשר המחוקק לא קבע אחרת לגבי הוצאות ואגרות בעת הסתלקות מתביעה. במקרה זה, הערעור לוקה בחסר, שכן השופטים מסכימים עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר. התביעה נוגעת לסימון מזון ולטעות טכנית לכאורה שלא גרמה נזק ממשי לצרכנים. המשיבה תיקנה את הבעיה באופן מיידי תוך 45 יום, והתביעה הייצוגית לא הציעה כל תועלת נראית לעין על פני הודעה פשוטה ליצרן. יתר על כן, דרישת הפיצויים הגבוהה - 2.5 מיליון שקל - נראית מוגזמת ומצביעה על מניע המינוף של התביעה. השופטים מציינים כי הסכומים המאושרים בדרך כלל להוצאות התובעים נמוכים בהרבה מהסכום המבוקש. הם מדגישים כי על בתי המשפט לפסוק בזהירות גמול בעת נסיגה מתביעות ייצוגיות כדי למנוע ניצול לרעה. מאחר שבא כוח המשיב אינו עומד על הוצאות, לא ייפסקו הוצאות, והפיקדון של המערער יוחזר. סיכומו של דבר, הערעור נדחה בהסכמה עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר, וכל צד יישא בהוצאותיו.