תפ"ח 11001/06

תקציר

על סמך הודאת הנאשם בכתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון, קובע בית המשפט כי הנאשם אשם בחבלה מכוונת בנסיבות מחמירות ובהחזקת אגרוף או סכין שלא כדין. מהראיות עולה כי ביום 8.1.2006 נקלע הנאשם לוויכוח מילולי עם המתלוננת, שהסלים לעימות אלים בו היו מעורבים הצדדים. הנאשם שלף סכין ודקר את המתלונן מספר רב של פעמים בחזהו ובבטנו, תוך שהוא גורם לו לחבלות קשות שהצריכו אשפוז וניתוח. האירוע התרחש כאשר הנאשם היה תחת השפעת אלכוהול וסמים. בהתחשב בגילו הצעיר של הנאשם, חוסר איפוק ועברו הפלילי הקודם, בית המשפט מחליט להרשיעו בשני הסעיפים. המשימה הקשה של גזר דינו של עבריין קטין מכבידה מאוד על הממד השיקומי. עם זאת, נסיבות העבירה הנוכחית, לרבות חומרתה ותוצאותיה, יחד עם עברו הקודם של הנאשם וניסיונות שיקום כושלים, מחייבים תגובה עונשית. לפיכך, בית המשפט גוזר על הנאשם 30 חודשי מאסר בפועל, שבעה חודשי מאסר על תנאי, המותנים בהתנהגותו הטובה של הנאשם בשלוש השנים שלאחר מכן. פסק דין זה בא לאזן בין שיקולי שיקום וענישה תוך התייחסות גם לסוגיה הרווחת של "תת-תרבות הסכינים". בית המשפט מכיר בחשיבותו של ההיבט השיקומי בשל גילו הצעיר של הנאשם ובפוטנציאל לשיפור עתידי. גזר הדין נועד לתרום למאמצים החברתיים להיאבק במגמה המסוכנת של שימוש בסכינים במעשי אלימות, בתקווה להרתיע אחרים מהתנהגות כזו.