ע"א 35670-03-24

תקציר

השופטים דחו את הערעור, והסכימו עם קביעתו של בית משפט קמא כי המערערים הפרו את הסכם המכר. הם לא מצאו סיבה לחלוק על ממצאיו העובדתיים ומסקנותיו המשפטיות של בית משפט קמא, ומצאו כי פסק הדין מנומק היטב. המערערים התמהמהו במסירת פריט המכירה, משאבה, ולאחר מכן מסרו משאבה שלא תאמה את המפרט שהוזמנו. בית המשפט קבע כי המשיבה זכאית לבטל את הסכם המכר בשל הפרות אלה. בנוסף, הבהירו השופטים כי זכותה של המשיבה לבטל את ההסכם לא אבדה למרות חלוף הזמן, והמשיבה לא נדרשה לשלם דמי שימוש בגין התקופה בה השתמשה במשאבה הלא מתאימה. המערערים, כצדדים המפרים, לא היו רשאים לנכות דמי שימוש מסכום ההשבה שהיו חייבים למשיב. השופטים דחו גם את טענת המערערים כי על המשיבה לשלם דמי שימוש בגין התקופה בה השתמשה במשאבה, שכן המשאבה הייתה חלק מדמי התמורה ששילם המשיב. יתר על כן, המערערים לא הביאו ראיות מספיקות לביסוס תביעתם לדמי שימוש, והתייחסותם עצמם לסכום פיצוי חודשי בהסכם התפרשה כפיצוי מוסכם בגין הפרות, לרבות הרתעה מפני הפרות כאלה. בסיכומו של דבר, הערעור נדחה, והמערערים חויבו בהוצאות המשיב בסך של 15,000 ₪.