ע"פ 6468/13

תקציר

במקרה דנן, לאחר עיון בערעור על פסק דינו של בית משפט קמא, הגיע למסקנה כי יש לקיים את ההרשעה, תוך קבלת הערעור על גזר הדין באופן חלקי. הערעור התמקד בהרשעתו של המערער בעבירות איום וניסיון רצח. הודגש כי ערכאות ערעור אינן מבטלות בדרך כלל ממצאים עובדתיים או מהימנים של ערכאות נמוכות יותר, אלא אם קיימות נסיבות חריגות, שלא התקיימו כאן. בית משפט קמא מצא את עדותו של המתלונן מהימנה ואת עדותו של המערער כבלתי אמינה, מחוזקת בראיות אובייקטיביות כגון גילוי אקדח בביתו של המערער והקלטות איומיו למשטרה. באשר לאישומים הספציפיים, לרבות איומים וניסיון רצח, נקבע כי הראיות שהוצגו תומכות באופן מובהק בממצאיו של בית משפט קמא. באשר לאישום ניסיון הרצח, הדגיש בית המשפט את מעשיו המכוונים של המערער, כגון ירי בגבו של המתלונן בכוונה להרוג, ודחה את הטענות בדבר טעות בזיהוי. למרות שהמערער טען כנגד הראיות לניסיון רצח, התנהגותו, לרבות החזקת נשק שלא כדין ומארב למתלונן, העידה על כוונה ברורה להרוג. בית המשפט הכיר באתגריו של המערער, כגון גיל מתקדם ובעיות בריאותיות, אך נוכח חומרת מעשיו, החליט להפחית את העונש בשנה בשל שיקולים אלה, וכתוצאה מכך נגזרו עליו 10 שנות מאסר. פסק הדין מחזק את חומרת ההשלכות המשפטיות על עבירות אלימות ואיומים, גם תוך התחשבות בנסיבות אישיות מקלות.