ע"פ 3835/13

תקציר

שני ערעורים הוגשו על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 23.4.2013 שעניינה פגיעה רגשית ומינית במטופלים במרכז שיקום בצפון הארץ. על המערערים, שעבדו כמטפלים במעון, נגזרו ארבע שנים ושנתיים מאסר בהתאמה. הערעורים היו בתחילה גם על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 16.5.2012, אך בוטלו בעקבות המלצת בית המשפט. יתר הערעורים על גזר הדין עמדו אפוא. כתב האישום מפרט שורה מחרידה של אירועים מזעזעים של התעללות מתמשכת מצד המטפלים במטופלים שלא נשאו באחריות פלילית. בית המשפט המחוזי הרשיע את המערערים ברוב סעיפי האישום, לרבות גרימת מעשה סדום, מעשה מגונה והתעללות נפשית ומינית בחסרי ישע. ההגנה טענה כי העונשים חמורים וכי בית המשפט לא התחשב די הצורך בנסיבותיהם האישיות של המערערים ובחוסר הכשרתם לתפקיד. המדינה, לעומת זאת, טענה כי העונשים היו מידתיים ביחס לאופי המחריד של העבירות, המפרות אמות מידה מוסריות בסיסיות, והדגישה את הצורך לתת עדיפות לאינטרס הציבורי במקרים כאלה. שופטי בית המשפט העליון, לאחר ששקלו את הנסיבות, החליטו להקל מעט בעונשים. הם הדגישו את חומרתם הרבה של העבירות, המצדיקות ענישה כבדה, במיוחד בשל אופיין המיני ופגיעותן של הקורבנות. עם זאת, נסיבותיהם האישיות של המערערים הצעירים, היעדר רישומם הפלילי וחייהם הנורמטיביים טרם האירועים, הצדיקו הקלה מסוימת. בסופו של דבר, הופחת עונשו של המערער הראשון לשלוש שנות מאסר, ועונשו של המערער השני הופחת לשישה עשר חודשים. שאר חלקי המשפט נותרו ללא שינוי. השופט רובינשטיין, שכתב את פסק הדין, ביטא את תפקידו של בית המשפט בהגנה על החלשים והפגיעים, תוך התחשבות גם בנסיבותיהם האישיות של המערערים ובפוטנציאל השיקום שלהם. השופטים עמית ושוהם הסכימו עם ההחלטה.