עת"מ 7424-10-24

תקציר

בית המשפט דחה את העתירה בעניין הזכאות לדיור ציבורי בשל היעדר עילה סבירה להתערבות. העותרים ביקשו מבית המשפט לשנות את החלטת הוועדה המחוזית בדבר זכאותם לדיור ציבורי, תוך ערעור על הגדרת הקומות והוראות הנוהל. עם זאת, ההחלטה הייתה ברורה וסבירה, והעותר לא ערער על קביעת הזכאות בתוך פרק הזמן הנדרש. בית המשפט קיבל גם את טענת המשיבים כי הדירה ממוקמת בקומה 3, והנוהל הקיים, עליו לא ערערה המבקשת, התייחס כראוי לתיחום הזכאות. זאת ועוד, פרשנותו של העותר לנוהל הייתה חלקית וסתרה את תכלית הסעיפים. פרשת עופר, שצוטטה על ידי העותר, לא חייבה את ביטול תיחום הזכאות, ופרשת כהן חיזקה את הצורך בהעלאת אתגרי הליך בפני המשיבים תחילה. בשל אופיו הרגיש של הדיור הציבורי והנוהל שנקבע, נמנע בית המשפט מלהתערב בשיקול דעתו של משרד השיכון. גם בקשתה של העותרת לקדימות בהקצאת דיור ציבורי, גם בקומות גבוהות יותר, נדחתה משום שהדבר ייצור אי שוויון. בנוסף, דחה בית המשפט את בקשת העותרת להוצאות, וקיבל את נימוקי המשיבים להפרת הצו. ככלל, העתירה נדחתה ללא הוצאות, ובית המשפט קיווה לפתרון מהיר לצרכי הדיור של העותר.