תמ"ש 31272-07-19

תקציר

התובע, שהיה מעורב בסכסוך רכוש עם אשתו, טען כי היא פגעה בפרטיותו בכך שנכנסה לדוא"ל ולטלפון הנייד שלו ללא רשות והשתמשה במסמכים שנמצאו נגדו בבית המשפט. עוד טען כי חמיו היה שותף להפרות אלה. הנאשמים טענו כי המכשירים נגישים לכל בני הבית וכי לא בוצעה פריצה. עוד טענו כי החומרים הועתקו ולא נגנבו, וכי מעשיהם היו מוצדקים כדי להגן על זכויותיהם בהליך המשפטי. בית המשפט פסק לטובת התובעת, וקבע כי מעשיה של האישה היוו פגיעה ברורה בפרטיותו של בעלה, שכן לא ניתנה לה רשות לגשת למכשיריו האישיים או לדלות מהם מידע. יתר על כן, תפקידו של האב היה מעבר להדפסת מסמכים בלבד, שכן הוא גם שלח חומרים מסוימים לצד שלישי באמצעות דואר אלקטרוני. השופט תיאר את הצדקות הנתבעים כ"הגנת בד", וציין את חוסר הלגיטימיות ותום הלב שלהם. באשר לפיצויים, פסקה השופטת לתובע 50,000 ₪ מאשתו ו-2,500 ₪ מחמיו, ללא הוכחת נזק, בגין שתי מקרים של פגיעה בפרטיות. סכומים אלה התבססו על פסיקות קודמות של בתי המשפט והתייחסו להיעדר נזק ממשי, לצורך בהרתעה ולנסיבות המקרה. כמו כן חויבה האישה לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪. השופטת הדגישה כי האב לא הוכיח כל הגנה תקפה, אך בשל עוצמת מעשיו הנמוכה והשינויים בטענות התובע, הוא לא היה חייב בהוצאות כלשהן. פסק הדין הדגיש את חומרת הפגיעה בזכויות הפרטיות של הפרט והדגיש את התנהגותם הבלתי ראויה של הנתבעים לאורך כל ההליך המשפטי. ההחלטה נועדה להעביר מסר של הרתעה תוך התחשבות בנסיבות הספציפיות של המקרה.