ע"ע 61496-05-13

תקציר

במקרה שנדון בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בעניין פיצויי פיטורים, חויב המשיב לשלם למבקש 80,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, וכן שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. עוד קבע בית המשפט כי המשיבה זכאית לרכיבי פיצויי פיטורים נוספים. לאחר מכן ערער המבקש על ההחלטה לבית הדין הארצי ובמקביל ביקש עיכוב ביצוע פסק הדין של בית הדין האזורי. בית הדין הארצי קבע כי בקשת הערעור על רכיב פיצויי הפיטורים הייתה מוקדמת מדי והיה מקום להפנות אותה לבית הדין האזורי. באשר לבקשת המבקש לעיכוב ביצוע, מצא בית המשפט כי המבקש לא סיפק הצדקה מספקת. המבקשת טענה כי יש לה סיכוי גבוה לזכות בערעור משום שבהחלטת בית המשפט המחוזי יש טעויות בקביעות עובדתיות ובמסקנות משפטיות, וכי ביצוע מיידי של פסק הדין יגרום לה נזק בלתי הפיך, שכן המשיב הוא פנסיונר שייתכן שלא יוכל להחזיר את הכסף אם הערעור יתקבל. עם זאת, בית הדין הארצי מצא כי החלטת בית הדין האזורי בעניין פיצויי הפיטורים הייתה מנומקת היטב ומבוססת על העובדות, וסיכויי הצלחת הערעור נמוכים. זאת ועוד, בית הדין הארצי קבע כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש. לפיכך, בית המשפט נעתר לבקשה באופן חלקי בלבד, והתיר עיכוב בתשלום פיצויי פיטורים מעל 20,000 ₪ עד להכרעה בערעור, ובלבד שהמבקש הפקיד את הסכום המדובר בבית הדין או המציא ערבות בנקאית בתוך 21 יום. את יתרת הסכומים בגין ניכוי פיצויי פיטורים, הפרשי פיצויי פיטורים ושכר טרחת עורכי דין יהיה צורך לשלם באופן מיידי.