ת"א 74932/04

תקציר

התובעת תבעה את הנתבעים - חברת ביטוח ושני סוכני ביטוח - בגין אי תשלום תגמולי ביטוח בעקבות אירוע הצתה שהתרחש בדירתה. התובעת ביטחה את דירתה ותכולתה בחברת הביטוח באמצעות סוכני הביטוח. מחלוקת התגלעה בין הצדדים לאחר שהתובעת ביקשה כיסוי נוסף עבור תכשיטיה במהלך מכירה פומבית. חברת הביטוח הציבה תנאים לכיסוי הנוסף אשר התובעת מצאה כבלתי קבילים והיא לא השתתפה במכרז. בעקבות אירוע זה, חברת הביטוח ביטלה את הפוליסה במהלך תקופת הביטוח. התובעת טענה כי הביטול היה בלתי חוקי, נעשה בחוסר תום לב וללא כל הצדקה. עוד טענה כי סעיף הביטול בפוליסה אינו חוקי ויש לבטלו. עוד טענה התובעת כי הנתבעים חויבו לפצות אותה בגין נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו עקב ביטול הפוליסה והסירוב לשלם את תגמולי הביטוח. השופטת סקרה את טיעוני הצדדים ואת הראיות שהוצגו. הוא הגיע למסקנה כי התובעת לא הצליחה להוכיח כי הגרסה שהציגו הנתבעים אינה עדיפה. השופטת קיבלה את טענת הנתבעים כי ביטול הפוליסה נבע מיוזמה והנחיה של חברת הביטוח, בהתבסס על הערכה כוללת של הסיכונים הכרוכים בכך והתנהגותו החריגה של התובע בהתנהלותו מול החברה. באשר להודעת הביטול, קבעה השופטת כי כל חריגה מהטופס הנדרש לא פגעה בתובעת ולא גרמה לה עוול כלשהו. לפיכך, תכליתם של סעיפי הביטול התגשמה. השופטת דחתה גם את טענת התובעת כי סעיף הביטול אינו חוקי ומפלה. הוא מצא כי הסעיף בפוליסה זהה מהותית לפוליסה הרגילה ואינו מצדיק ביטול. בנוסף, קבעה השופטת כי רשלנותה של התובעת וסיכון מרצון תרמו לנזק שנגרם לה. השופטת הדגישה כי התובעת קיבלה הודעת ביטול אך לא מיהרה לרכוש ביטוח חדש, והתנהלות זו ניתקה את הקשר הסיבתי בין ביטול הפוליסה לבין האירוע המזיק. על יסוד האמור לעיל קבעה השופטת כי יש לדחות את התביעה. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.