עמ"ש 23166-05-14

תקציר

מדובר בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לערעורים בתיק אזרחי. פסק הדין ניתן בהרכב של שלושה שופטים - השופט שאול שוחט, המשנה לנשיא יצחק ענבר והשופטת יהודית שבח - ועניינו במחלוקת על צוואה וחלוקת עיזבון לאחר מות אמם של התובעים. בצוואתה הורישה האם המנוחה את כל עזבונה לשלושת ילדיה - המשיבים - בחלקים שווים, למעט רכוש משותף שהיה בבעלותה עם המערער (אחיה ודודו של הילדים). רכוש משותף זה, שכלל דירה וכספים בחשבון משותף, הוריש למערערת. לאחר מות האם מונה המערער למנהל עיזבונה. עם זאת, בין המערער לבין המשיבים התגלע סכסוך, שהוביל את בית משפט קמא להעביר את המערער מתפקידו כמנהל עיזבון. לאחר מכן הגיש המערער תביעה נגד המשיבים בדרישה להשבת סכומים כספיים ששילם עבורם מכיסו בתקופת כהונתו כמנהל עיזבון. כן ביקש לאכוף הסכם נטען לפיו ישיבו לו המשיבים את חלקו בעיזבון, כמפורט בצוואה, או לחילופין לבטל את משיכת חלקו בעיזבון. בינתיים הגישו המשיבים תביעה שכנגד בה ביקשו לבטל את צו קיום הצוואה ולחלק את העיזבון באופן שונה. בית משפט קמא דחה את טענות המערער, והביא אותו לערער על ההחלטה. ערכאת הערעור, לאחר שניתחה את חומר הראיות, מצאה לטובתו של המערער את תביעתו לאכוף את החובה כלפי המשיב 1. בית המשפט קבע, כי המשיב 1 התחייב להשיב למערער את חלקו בעיזבון, וחובה זו תקפה ומחייבת. עם זאת, בית המשפט מצא כי ההתחייבות אינה חלה על המשיבים 2 ו-3, במיוחד בהתחשב בכך שהמשיב 3 היה קטין באותה עת. באשר לסעד הראוי, קבעו השופטים שוחט והשופטת שבח כי על המשיב 1 להשיב שני שלישים משווי חלקו של המערער בעיזבון. סגן הנשיא ענבר חלק עליו וקבע כי על המשיב 1 להשיב רק את שווי מה שירד לחלקו עקב המשיכה. השופטים הסכימו לדחות את התביעה נגד המשיבים 2 ו-3, נוכח מעורבותם המוגבלת ותום לבם. בית המשפט הכריע גם בתביעתם שכנגד של המשיבים, דחה את בקשתם לביטול צו קיום הצוואה ואישר את החלטת בית משפט קמא בדבר חלוקת תקבולי דמי השכירות מהדירה. סיכומו של דבר, קיבל בית המשפט לערעורים באופן חלקי את ערעורו של המערער, והורה למשיב 1 לשלם למערער סכום שווה ערך לשני שלישים משווי העיזבון ממנו נסוג. התיק הוחזר לבית משפט קמא לצורך חישובים ושומות.