עע"מ 1966/02

תקציר

המקרה נסוב סביב מכרז שפרסמה המועצה המקומית מג'אר, המחייב מציעים להגיש ערבות בנקאית במסגרת הצעתם. המשיב מס' 2, דאוד, לא המציא ערבות בנקאית אלא הגיש הודעה להקפאת כספים שהמועצה חייבת לו כתחליף. למרות חריגה זו מדרישות המכרז, קיבלה המועצה את הצעתו של דאוד משום שהייתה הנמוכה ביותר, והכריזה עליו כזוכה. המשיב מס' 1, איברהים, ערער על החלטה זו וטען כי הודעת ההקפאה מפרה את תנאי המכרז המהותי של ערבות בנקאית, ופוגעת בעקרונות השוויון והיושרה שביסוד דיני המכרזים. בית המשפט לעניינים מנהליים הסכים עם איברהים, קבע כי ההחלפה אינה ראויה והכריז על הצעתו כהצעה הזוכה. בית המשפט הדגיש את חשיבות ההקפדה על תנאי המכרז, שכן הערבויות הבנקאיות מעריכות את רצינותו וחוסנו הכלכלי של המציע ומספקות אמצעי בטוח למועצה לתבוע פיצויים במידת הצורך. בית המשפט העליון אישר החלטה זו, וקבע כי שימוש בחוב כתחליף אינו מקיים את המטרות הכלכליות או מקיים את עקרונות השוויון הנדרשים בדיני המכרזים. היא גם דחתה את הטענה כי יש להחיל את התקדים שנקבע בפרשת בן-יקר, שהתיר בעבר החלפות כאלה. בית המשפט הגיע למסקנה כי תקדים בן-יקר היה מיושן ולא מוצדק, ולכן החליט לסטות ממנו. לאור הפגמים המהותיים בהצעתו של דאוד, היא נפסלה, ואישרה את הצעתו של איברהים כזוכה הכשרה. בעקבות זאת נדחה הערעור והמועצה חויבה לכסות את הוצאותיו המשפטיות של איברהים.