ת"א 58032/08

תקציר

התיק נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לפיצוי בגין עבודה שביצעה שלמה קליין בע"מ (התובעת), חברה המתמחה בעבודות קבלניות. התובע ביצע את העבודות כקבלן משנה בחברת נדיר קבלנות והנדסה בע"מ (נדיר), אשר זכתה במכרז לעבודות ניקוז בבאר שבע. התובע תבע עלויות נוספות בגין שינויים בתוכניות העבודה, אך נדיר והתובע לא הצליחו להסכים על הסכום המגיע. הם החליטו להגיש תביעה נגד משרד השיכון, הממונה על העבודה. בית משפט השלום מינה מומחה, הנתבע בתיק הנוכחי, לתת חוות דעת בנושאים שבמחלוקת. חוות הדעת של הנתבעת העריכה את פיצוי התובע בסכום נמוך מהנדרש. למרות שניתנה לתובע הזדמנות לחקור את הנתבע בחקירה נגדית ולהציג חוות דעת מומחה נוספות, הם בחרו שלא לעשות זאת ובמקום זאת קיבלו הצעת פשרה מבית המשפט. הסדר הפשרה אושר כפסק דין. בהמשך הגיש התובע תביעה בגין רשלנות כנגד הנתבע, בטענה כי חוות דעתו הרשלנית גרמה להם נזק כספי. הנתבע טען כי עילת התביעה של התובע בוטלה בשל פסק הדין במקרה הקודם, כי לא הייתה חובת זהירות מושגית כלפי התובע, וכי הדין הישראלי אינו מאפשר לתבוע פיצויים מעד מומחה. בנוסף, הנתבע טען כי התובע תרם לנזק הנטען בכך שוויתר על זכותו לחקור אותו בחקירה נגדית במשפט הקודם. בית המשפט הסכים עם טענות הנתבע ודחה את התביעה. בית המשפט קבע כי התובע, כבעל שליטה בהתדיינות הקודמת, מנוע מלהגיש תביעה שנייה בגין אותה עילת תביעה. עקרון "סופיות הדיון" והיעדר פסקי דין סותרים נחשבו חשובים יותר מאשר התרת התביעה הנוכחית. יתר על כן, בית המשפט הדגיש את חוסר האפשרות בדין הישראלי לתבוע פיצויים מעד מומחה, שכן הדבר עלול להרתיע מומחים ממתן חוות דעת ולהפר את עקרון הסופיות. לבסוף, מצא בית המשפט כי התנהלותו של התובע עצמו במשפט הקודם, בו ויתר על זכויותיו, תרמה לנזק הנטען. לפיכך, התביעה נדחתה, והתובע חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.