המ"ש 2368-06-23

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הבקשה והמסמכים הנלווים לה ולא שוכנע מהטיעונים שהוצגו. על פי הסעיפים הרלוונטיים לחוק סדר הדין הפלילי, על המבקש לנמק את בקשתו המאוחרת למשפט ולהוכיח כי הוגשה מיד לאחר הסרת נימוקי השיהוי. בית המשפט מצא כי המבקש לא סיפק כל נימוק תקף לשיהוי הממושך בהגשת הבקשה, ואף לא הוכיח נסיבות חריגות המצדיקות שיקול דעת מיוחד. בנוסף, הטענה כי אדם אחר נהג ברכב בעת ביצוע העבירה אינה עילה מוצדקת להארכת המועד, שכן אין בה משום עיוות דין. הרשעתו של המבקש נחשבת אפוא סופית, והבקשה להארכת מועד להישפט נדחית. החלטה זו מתקבלת בהתאם לפסקי דין קודמים במקרים דומים, המדגישים את חשיבות המועדים הפרוצדורליים ואת עקרון סופיות הדיונים. זכות הערעור כעניין שבדין נשמרת, אך בית המשפט אינו רואה סיבה לדחיית טענות המבקש.