בש"פ 6180/11

תקציר

הכרעת הדין דנה בדרישות למעצרו של אדם על סמך דבריו של עד מדינה, והאם אמירות אלה דורשות ראיות תומכות נוספות. השופט מביע את נטייתו כלפי האחרון, ומציין את ההשלכות האפשריות של מעצר אדם על סמך עדותו של עד מדינה בלבד, במיוחד בהתחשב במשקלו של העניין האישי הכרוך בכך. עם זאת, הם מציינים כי עניין זה אינו דורש הכרעה במקרה הנוכחי, שכן קיימות די ראיות לכאורה התומכות בגרסתו של עד המדינה לאירועים. השופט ממשיך ומפרט את הראיות התומכות בכל אחד מהאישומים המיוחסים למערער, ומדגיש כי הכחשת מעורבותו של המערער אינה מתיישבת עם הראיות הקיימות. השופט מדגיש גם את תפקידו של המערער ב"צבא" המוקדש לגביית כספים באמצעים מאיימים ואלימים, מכיר בחלקו המופחת בעבירות, אך בסופו של דבר מגיע למסקנה כי לא ניתן להפחית את הסכנה הנשקפת ממנו באמצעים שאינם מעצר. השופט מציין את חוסר יכולתו של המערער להציע חלופה שתפחית במידה מספקת את הסיכון לעבירות נוספות ושומר על ההחלטה לעצור אותו. אשר על כן, הערעור נדחה, ומותיר פתוחה בפני המערער את האפשרות להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר תוך הצעה לפתרון חלופי.