תמ"ש 55844-08-10

תקציר

התובעת, שהייתה בעלת חלקת מקרקעין משותפת, לא הייתה צד להסכם פשרה בנוגע לנכס, שכן בעלה, שהיה גם הוא בעלים משותף, לא היה מוסמך לפעול בשמה. הנתבעת רצתה לבסס את הסדר הפשרה, שנתן להם תוקף של פסק דין, כמחייב את התובעת, אך בית המשפט מצא שהתובעת לא הסמיכה את בעלה לפעול בשמה, וגם לא אישרה את ההסכם לאחר מכן. הנתבעת לא הביאה כל ראיה לכך שהתובעת נתנה לבעלה רשות לשמש כבא כוחה, ולא ניתן לפרש את בקשתה להידחות מתביעה קשורה. יתר על כן, הסכם הפשרה עצמו קבע כי התובעת תצטרך לחתום עליו בעצמה, דבר המעיד על כך שהצד השני היה מודע לכך שהבעל אינו פועל בשם התובעת. לפיכך, הסדר הפשרה ופסק הדין שלאחריו לא חייבו את התובעת; הנתבע חויב לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.