ת"פ 329/96

תקציר

הנאשם, אולמרט, הואשם במספר אישומים הקשורים לתפקידו כגזבר מפלגת הליכוד במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-12. סעיפי האישום כללו קשירת קשר לביצוע מרמה, רישום כוזב במסמכי התאגיד, הכנה והרשאה של אחר להכין ולנהל פנקסי חשבונות כוזבים, שימוש במרמה, במרמה ובתחבולה, ומסירת הצהרה כוזבת ביודעין. ההאשמות נבעו מכך שמפלגת הליכוד קיבלה תרומות מתאגידים, דבר שאינו חוקי, והציגה אותן כתמורה עבור שירותי פרסום כדי לעקוף את החוק. בית המשפט מצא את אולמרט לא אשם בכל הסעיפים. השופט קבע כי אין ראיות לכך שאולמרט היה מעורב במעשי המרמה או היה מודע להם. מעמדו של הנאשם כגזבר יצר יחסי כפיפות, אך לא הוכחה העלמת עין. לא היו ראיות לכך שאולמרט קיבל מידע כלשהו שהיה אמור לעורר את חשדו. באשר לאישום במסירת הצהרה כוזבת, קבע השופט כי הנאשם אינו מחויב לעיין בעצמו בספרי החשבונות, ויכול להסתמך על אנשי המקצוע. חתימה על הצהרה ללא עיון בספרים הייתה רשלנית אך לא היוותה התנהגות פלילית. ככלל, התביעה לא סיפקה די ראיות להוכחת אשמתו של אולמרט מעבר לספק סביר.