רע"פ 7378/13

תקציר

הנאשם, שהורשע בפציעה בעת שהיה חמוש ונידון לשישה חודשי עבודות שירות, ביקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע לדחות את ערעורו הראשוני על הרשעתו ועל גזר דינו. בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה כי אין נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בקביעות המהימנות של בית משפט השלום באילת. הנאשם חזר על הטענות שהועלו בערעורו הקודם, ועמד על כך שבית משפט השלום שגה בכך שהעדיף את עדי התביעה והתעלם מסתירות בעדויותיהם. הוא גם טען כי גרסתו שלו לאירועים אמינה יותר וכי בית המשפט לא שקל עובדות מסוימות. בנוסף, טען כי לא זכה לייצוג משפטי הולם וכי עונשו חמור מדי בהתחשב בנסיבותיו האישיות. עם זאת, בית המשפט קבע כי טענות הנתבע לא העלו טענות מעבר לעניינו הפרטי, ולא עמדו בקריטריונים למתן רשות ערעור שנייה. בית המשפט מצא כי ממצאיו העובדתיים והערכות המהימנות של בית משפט השלום נבדקו ביסודיות על ידי שתי ערכאות ולא ראה עילה להתערב. בבקשה לא הובאה כל ראיה שתתמוך בטענות הנתבע בדבר ייצוג לקוי. יתר על כן, בית המשפט ציין כי טענות בדבר חומרת העונש אינן מספיקות בדרך כלל כדי להצדיק רשות ערעור, בהיעדר חריגות משמעותיות ממדיניות הענישה, שלא הייתה המקרה כאן. משנדחתה בקשת רשות הערעור, נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע.