ת"א 23935-06-13

תקציר

התובעים, שהיו הולכי רגל, טענו כי נפגעו בתאונת פגע וברח והגישו תביעה כנגד הנתבע, בדרישה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנתבע הכחיש אחריות וטען כי בתאונה לא היה מעורב רכב חולף. בית המשפט בחן את סוגיית האחריות ומצא כי התובעים עמדו בנטל ההוכחה וקבעו כי הם אכן נפגעו מרכב חולף שפרטיו לא ידועים. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת התובעת בסוגיית האחריות. בהתייחס לסוגיית הנזקים, מינה בית המשפט מומחה רפואי אשר קבע כי לתובע נגרמה נכות לצמיתות בשיעור של 30% עקב נזק נרחב לרצועות הברך. בית המשפט העריך את נכותו התפקודית של התובע בגין אובדן השתכרות עתידי בשיעור של 20%. בית המשפט חישב את הפסדי ההשתכרות של התובע בעבר ובעתיד, פגיעה בכושר השתכרות והפסדי פנסיה, בסך כולל של 589,000 ₪. כמו כן נפסקו לתובע פיצויים נוספים, בהם 40,000 ₪ עבור סיוע מהזולת והוצאות נסיעה וניידות, 10,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות ו-55,000 ₪ עבור כאב וסבל, מה שמביא את סך הפיצוי ל-827,000 ₪. כמו כן, קבע בית המשפט כי יש לכלול בפסק הדין שכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% בתוספת מע"מ והוצאות משפט. הנתבע חויב לשלם לתובע סכום זה בתוך 30 יום, אחרת יצטברו בו הפרשי ריבית והצמדה כנדרש בחוק. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 1.1.2018.