הפ"ב 34617-01-16

תקציר

**ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין הפ"ב 34617-01-16** **מבוא** החלטה זו של בית המשפט המחוזי בחיפה, ניתנה במסגרת בקשה לביטול פסק בוררות ועיכוב ביצועו. הבקשה הוגשה על ידי המבקשות, המועדון לנוער "הפועל חיפה" בע"מ והפועל גל חיפה קריית חיים בע"מ, כנגד המשיבה, "הפועל חיפה כדורסל לב אדום", ע.ר. 580539062. פסק הבוררות, שניתן על ידי הבורר עו"ד רועי זאבי, קבע כי זכויות הניהול בקבוצות הכדורסל של המבקשות יעברו לידי המשיבה. **עילות ביטול פסק הבוררות והטענות המשפטיות** המבקשות ביססו את בקשתן לביטול פסק הבוררות על מספר עילות מרכזיות, כפי שהוגדרו בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: "החוק"): 1. **היעדר הסכם בוררות בר תוקף (סעיף 24(1) לחוק):** המבקשות טענו שלא נכרת הסכם בוררות תקף בין הצדדים. טענה זו עשויה לגעת לשאלת ההסכמה לבוררות מלכתחילה, או להתייחסות לסעיפים הנוגעים לחלות תקנון המוסד לבירור שליד איגוד הכדורסל. 2. **מינוי בורר שלא כדין (סעיף 24(2) לחוק):** טענה זו התייחסה לאופן מינויו של הבורר, ושאלת תקינותו החוקית. 3. **חוסר סמכות עניינית של הבורר והמוסד לבוררות (סעיף 24(10) לחוק):** המבקשות טענו כי הסכסוך נשוא הבוררות אינו בסמכותו העניינית של הבורר או של המוסד לבוררות, ובפרט, כי מדובר בעניין שלא ניתן היה להביאו כלל להליך בוררות. טענה זו עשויה להצביע על חוסר יכולת של הסכם הבוררות או התקנון הרלוונטי להעניק סמכות לדון בנושאים מסוימים, כגון זכויות ניהול או בעלות, אם אלו מוגדרות כעניינים שחייבים להתברר בפני בית משפט. **דחיית בקשת עיכוב הביצוע והתבססות על "כלל הבטלות היחסית"** בית המשפט המחוזי דחה את בקשתן של המבקשות לעיכוב ביצוע פסק הבוררות כבר בשלב הדיון המקדמי, וזאת מבלי להיכנס לחקירת מצהירים. ההחלטה מתבססת על מספר נימוקים מרכזיים, תוך הבחנה בין בקשת ביטול הפסק לבין בקשת עיכוב הביצוע, ומדגישה את האינטרס הציבורי בהגנה על מוסד הבוררות: * **נטל מוגבר על מבקש עיכוב הביצוע:** בית המשפט הזכיר את הפסיקה המחייבת את המבקש עיכוב ביצוע להוכיח שני תנאים מצטברים: סיכויי ערעור גבוהים ומאזן נוחות הנוטה לטובתו. במקרה של עיכוב הליכי בוררות (או עיכוב ביצוע של פסק בוררות), נטל זה מוגבר אף יותר, ונדרשת עוצמה ניכרת בהוכחת התנאים. * **חוסר מיצוי הליכים:** המשיבה טענה כי המבקשות לא מיצו את זכות הערעור הנתונה להן על פי תקנון הבוררות, וכי פנייתן לבית המשפט לבטל את הפסק, במקום להגיש ערעור, מהווה מהלך נוסף בחוסר תום לב. בית המשפט התייחס לסעיף 21א(ג)(1) לחוק הבוררות, הקובע כי במקרה בו נקבעה אפשרות ערעור על פסק בוררות, ניתן להגיש בקשה לביטול רק על עילות מסוימות (סעיפים 24(9) ו-(10)). * **התמודדות הבורר עם טענת חוסר סמכות:** המבקשות העלו טענות לגבי חוסר סמכותו של הבורר. בית המשפט ציין כי הבורר דן בטענה זו בהחלטה מיום 25.8.2015, ודחה אותה. לאחר מכן, המבקשות המשיכו בהליכי הבוררות, הגשו תצהירים, חקרו מצהירים וסיכמו טענות, מבלי לפנות לבית המשפט לעכב את ההליכים. התנהלות זו, מכונה בפסיקה "כלל הבטלות היחסית" – כאשר בעל דין סבור כי לבורר אין סמכות, עליו לפנות לבית המשפט לבקש צו מניעה זמני, ולא להמשיך בהליך הבוררות ואז לטעון לחוסר סמכות. אי פנייה בזמן אמת לבית המשפט, על אף טענת חוסר הסמכות, פועלת כנגד המבקשות. * **הודאת בעל דין:** המשיבה טענה כי המבקשות, בהליכים קודמים בבית הדין לעבודה, טענו שיש להפנות את ההליך לבוררות חובה מכוח חוק הספורט, ובכך הודו בקיומה של בוררות חובה בין הצדדים. המבקשות ניסו להבחין בין הסכסוך שם לסכסוך הנוכחי. * **סיכויי הערעור:** בית המשפט קבע כי סיכויי ההצלחה של המבקשות בבקשת הביטול, על רקע העובדות שהוצגו (כולל טענותיהן בהליכים קודמים, סעיפי התקנון, והימנעותן ממיצוי הליכי ערעור), אינם גבוהים. **החלטה מותנית לגבי מועד ביצוע הפסק** למרות דחיית בקשת עיכוב הביצוע, בית המשפט עצר את תחילת ביצועו של פסק הבוררות באופן זמני, עד לקבלת הבהרה מהבורר בנוגע למועד תחילת ביצועו. זאת, לאור העובדה שהפסק לא התייחס לכך באופן מפורש, ובהתחשב בסעיף 15 להסכם (ככל הנראה הסכם הניהול או ההסכמות שקדמו לבוררות), אשר התייחס לדחיית תחילת ההסכם לעונת הכדורסל הבאה, אם זכויות הניהול לא יועברו בעונה הנוכחית. החלטה זו נוגעת לסוגיית "ביצוע מיידי" של הפסק, ומשקפת את נסיבות המקרה הספציפיות. **היבטים של תום לב וחוסר יושר** הצדדים הטיחו זה בזה טענות של חוסר תום לב וחוסר יושר. המשיבה טענה כי פניית המבקשות לבית המשפט, במקום לבוררות ערעור, היא בחוסר תום לב. המבקשות טענו כי המשיבה נוהגת בחוסר תום לב בכך שאינה ממתינה לתוצאות בקשת הביטול. בית המשפט שקל את טענות אלו, אך בסופו של דבר, ההכרעה בנוגע לעיכוב הביצוע התבססה בעיקר על סיכויי ההצלחה בבקשת הביטול. **היבטים משפטיים חדשניים או משמעותיים** * **הגנה על מוסד הבוררות:** ההחלטה מדגימה באופן ברור את הגישה המצדדת בשמירה על מוסד הבוררות, כדרך יעילה ומהירה לפתרון סכסוכים. בית המשפט הדגיש כי בית המשפט יתערב בפסקי בוררות רק במקרים חריגים ומוגדרים בחוק, ושומר על "גדרים" מפני התערבות יתר. * **"כלל הבטלות היחסית" בהליכי בוררות:** ההחלטה מיישמת את העיקרון כי טענות בדבר חוסר סמכות של בורר יש להעלות באופן אקטיבי מול בית המשפט בשלבים מוקדמים, באמצעות בקשה לצו מניעה. המשך השתתפות פעילה בהליך הבוררות, לאחר העלאת הטענה, יכול להוות ויתור על טענה זו או לפחות להקשות על ביטול הפסק לאחר מכן. * **חשיבות מיצוי הליכי ערעור:** הדגש על הצורך למצות את הליכי הערעור על פי תקנון הבוררות, לפני פנייה לבית המשפט לביטול, הוא מהותי. הדבר מחזק את האוטונומיה של מוסד הבוררות ומכתיב לצדדים את המסלול הדיוני הנכון. * **מאזן הנוחות והערכת נזקים:** ההחלטה מציגה את מורכבות הערכת מאזן הנוחות, במיוחד כאשר טענות הצדדים לגבי הנזק שייגרם להם מנוגדות באופן קיצוני. במקרים כאלה, בית המשפט עשוי להכריע את הכף על פי סיכויי ההצלחה בבקשה העיקרית. * **הבהרה של מועד ביצוע פסק בוררות:** היבט מעניין בהחלטה הוא דרישת ההבהרה מהבורר בנוגע למועד ביצוע הפסק, והעיכוב הזמני עד לקבלתה. הדבר מצביע על כך שבית המשפט רואה חשיבות גם בהיבטים של אכיפה וביצוע יעילים של פסקי בוררות. **סיכום** החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין זה מהווה דוגמה ליישום עקרונות יסוד בדיני בוררות. בית המשפט שומר על מוסד הבוררות, ומגביל את התערבותו רק למקרים חריגים. הדגש על מיצוי הליכים, תום לב, ועל כלל "הבטלות היחסית" מהווים עקרונות מרכזיים בהחלטה. העובדה שבית המשפט דחה את בקשת עיכוב הביצוע, אך עיכב את ביצוע הפסק עד לקבלת הבהרה מהבורר, משקפת גישה מאוזנת, המנסה להגן על זכויות הצדדים תוך שמירה על עקרונות המשפט.