ע"ח 48378-08-15

תקציר

הכרעת הדין המדוברת נוגעת לסמכותם של גורמי אכיפת החוק בישראל להתנות את שחרורו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום. על פי החוק, ניתן לקבוע תנאי שחרור בערבות לא רק בשלב החקירה אלא גם לפני הגשת כתב אישום, לפרק זמן סביר. התנאים נועדו לתת מענה לסיכונים מיידיים ולהבטיח את התייצבותו של החשוד לחקירה או למשפט. לבית המשפט יש סמכות לקבוע תנאים נוספים מעבר לסמכותו של קצין המשטרה המשחרר את החשוד. במקרה זה שחרר הקצין את המערער בתנאי שיתייצב למחרת לדיון בבית המשפט, לשם קביעת תנאי שחרור נוספים. הדבר נעשה כדין, שכן לבית המשפט יש סמכות להטיל תנאים שאינם בסמכותה של המשטרה. השופט בוחן את חומר הראיות ומוצא כי קיים חשד סביר למעורבותו של המערער בעבירות הנטענות, המצדיק את הרחקתו מהר הבית. גם משך הזמן לתנאי, במקרה זה, 90 יום, נמצא סביר בהתחשב בנסיבות ובאופי ההגבלה. לפיכך, הערעור על תנאי השחרור נדחה. ההחלטה מתקבלת על סמך העובדות הספציפיות של המקרה ואינה מהווה תקדים.