ת"א 54628-06-24

תקציר

עניינו של פסק הדין בבקשה לביטול או אישור פסק בוררות בסכסוך בין בעלי הזכויות בחלקת מקרקעין, לבין חברה קבלנית שהייתה אמורה לבנות עליה על פי הסכם קומבינציה. הבורר קבע כי החברה הפרה באופן יסודי את ההסכם בכך שעיכבה את הבנייה, ופסק לבעלי הקרקע פיצויים. עם זאת, הבורר דחה גם את בקשת בעלי הקרקע לבטל את ההסכם, וייחס להם את הפרת ההסכם בכך שלא ניהלו משא ומתן על הסכם חדש. בעלי הקרקע עתרו לביטול פסק הבורר מכמה טעמים, אך מאוחר יותר ביטלו את כולם מלבד אחד - כי פסק הבוררות מנוגד לתקנת הציבור. המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירה בשל סעיף בהסכם הבוררות המעניק זכות ערעור, אשר המבקשים לא מימשו. השופט הסכים כי עילת העתירה אינה תקפה, שכן זכות הערעור מגבילה את עילות הביטול לאלה האמורות בסעיפים 24(9) ו-(10) לחוק הבוררות, דבר שאינו מסייע למבקשים. זאת ועוד, טענת המבקשים כי קביעתו של הבורר לא הייתה יש מאין ולא עוררה שאלות ערכיות. השופטת הדגישה כי אי מימוש זכות הערעור אינו מקנה למבקשים כל יתרון. בקשת הביטול נדחתה, והמבקשים חויבו בהוצאות בסך 15,000 ₪. אישור פסק הבוררות התעכב ב-45 יום כדי לתת למבקשים שהות לערער.