ה"פ 38225-04-12

תקציר

פסק הדין המשלים מתייחס לגובה השכר שעל המבקש, המשמש כנאמן לנכסי ההקדש, לקבל עבור ניהול ושיפוץ מקרקעין מוזנחים שבבעלות הנאמנות. המבקש משך את בקשתו לשנות את מטרות ההקדש שנקבע על פי צוואתו של אבא בבוף ז"ל, ופסק דין קודם בדבר הסכומים שישולמו למבקש כנאמן ניתן בעקבות הסכמות אליהן הגיעו הצדדים. עם זאת, בעקבות בקשת המשיב לתקן או לבטל את פסק הדין, הוא בוטל, ופסק הדין המשלים הנוכחי נועד להכריע במחלוקת בעניין שכרו של המבקש. נכסיו העיקריים של ההקדש כוללים דירה שכורה בתל אביב ונכס מוזנח בחיפה, אותו שיפצה המבקשת. המשיב הסכים לשלם למבקש משכורת המבוססת על סך כל ההכנסות מהנכס, אך חלק על טענת המבקש כי יש לגזור את השכר מעלות שיפוץ הנכס. המשיב טען כי המבקש, בהיותו עורך דין במקצועו, צריך לקבל שכר דומה לזה של עורכי דין בעסקאות משולבות, העומד על כ-1%-2% או 5% מהכנסות הנכס. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שמאמציו של המבקש לשפץ את הנכס החיפאי הגדילו באופן משמעותי את הכנסות ההקדש, והצדיקו שכר גבוה יותר. בית המשפט שקל את עליית ערך הנכס לפני ואחרי השיפוצים ואת התועלת הציבורית שנבעה ממעשיו של המבקש, והגיע למסקנה כי שכר שעתי מתאים במקרה זה. בהתחשב במאמציו של המבקש, החליט בית המשפט כי על המבקש לקבל מהמשיב 110,000 ש"ח בתוספת מע"מ. בנוסף, חויב המשיב לשלם למבקש הוצאות בסך 6,000 ש"ח, בשל ההליכים הנוספים והמיותרים שנגרמו עקב בקשת המשיב. עוד הובהר בפסק הדין כי יש לנכות את הסכום שנפסק למבקש בגין ניהול שלוש תביעות חוב בארנונה מהסכומים ששולמו לעורכי דין אחרים המעורבים בהליך.