רע"א 1330/20

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לסכסוך בין שני צדדים, ויקטורי וברנד, בנוגע להפרות הסכמים. ברנד טען כי ויקטורי הפרה את ההסכמים וביקש סעד זמני בדמות אכיפת ההסכמים. עם זאת, השופטת החליטה כי מאחר שברנד ביקשה פיצוי כספי בלבד בהליך העיקרי ולא את אכיפת ההסכמים, הסעד הזמני המבוקש אינו עולה בקנה אחד עם ההליך העיקרי. על פי הפסיקה, סעד זמני חייב ליישר קו עם הסעד העיקרי המבוקש כדי להבטיח ביצוע יעיל אם פסק הדין הוא לטובת המבקש. מאחר שברנד לא תיקנה את תביעתם בבית המשפט המחוזי גם לאחר הצעות של השופט, הוחלט כי הסעד הזמני שברנד ביקש אינו מתאים. לפיכך, ערעורה של ויקטורי התקבל, והחלטת בית המשפט המחוזי בוטלה. בנוסף, בקשתו של ברנד למתן רשות ערעור נדחתה, והם חויבו לכסות את הוצאותיה של ויקטורי בסך 5,000 שקל. החלטה זו התקבלה לאחר שקילת הטענות ווידא כי לא תיגרם פגיעה בזכויותיו של מי מהצדדים כבעלי דין.