ת"פ 62177-11-19

תקציר

בפסק הדין המדובר נסוב מקרה של הסתה לגזענות, בו היה מעורב נאשם שכינה את ערביי ישראל "סרטן" וקרא נגד העסקתם בתפקידים בכירים. על בית המשפט מוטלת החובה לקבוע עונש הולם, בהתחשב בחומרת העבירה ובאשמתו של הנאשם, לצד הערכים החברתיים שהופרו, הפגיעה שנגרמה ומדיניות הענישה הרווחת. הערכים החברתיים המוגנים במקרה זה כוללים כבוד האדם, סדר חברתי וסובלנות. חומרת העבירה אינה מקלה ראש, שכן היא מטפחת שנאה ואפליה כלפי ערביי ישראל. מקרים קודמים של הסתה לגזענות הובילו לעונשים שונים, כולל עבודות שירות, קנסות ומאסר. התכנון שהושקע בעבירה, השפעתו של הנאשם על אחרים, היקף תפוצת דבריו והנזק הפוטנציאלי מצביעים כולם על עבירה חמורה. עם זאת, בית המשפט מתחשב גם בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, כגון קבלת האחריות של הנאשם, התנהגותו החיובית ותרומתו לחברה, הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה ועברו הפלילי. במקרה זה, חוסר החרטה של הנאשם והעובדה שאינו מכיר בדבריו כהסתה לגזענות הם גורמים המכבידים עליו. עם זאת, תרומתו החיובית לחברה, הזמן שחלף ועברו הפלילי הנקי הם נסיבות מקלות. בסופו של דבר, בית המשפט מחליט על עונש של 260 שעות שירות לתועלת הציבור וארבעה חודשי מאסר על תנאי. פסק דין זה בא לקיים את עקרון ההלימות, בהתחשב הן בחומרת העבירה והן בנסיבות המקלות.