עת"מ 9135-11-14

תקציר

העותרים הביאו בפני בית המשפט תביעה בניסיון לערער על סירובם של המשיבים להעניק להם רישיון עסק לשני שימושים מבוקשים: (1) מכירה, תיווך והשכרה של כלי רכב ו-(2) הפעלת חניון. לטענת המשיבים, רישיונות העסק המבוקשים הפרו את דיני התכנון והבניה, שכן המקרקעין הנדונים יועדו ל"כביש" על פי התב"ע החלה. העותרים טענו כי עמדת המשיבים אינה סבירה, ועל בית המשפט להתערב. עם זאת, בית המשפט מצא כי העותרים לא סיפקו כל טענות מבוססות או חוות דעת מקצועיות לתמיכה בטענתם. מנגד, סיפקו המשיבים נימוקים סבירים לעמדתם, לרבות מצב תכנוני לייעוד הקרקע לכביש וקרבת הקרקע לגדר ביטחון ולמעבר. בית המשפט דחה גם את טענת העותרים כי המשיבים היו מנועים מלנקוט עמדה שונה במקרה זה בהשוואה להליך קודם, בהתחשב בנסיבות השונות. זאת ועוד, טענה שהעלו העותרים ביחס לתכנית המתאר המקומית לירושלים נמצאה בלתי משכנעת, שכן היא הועלתה בשלב מאוחר ולא הביאה ראיות לשימוש קודם שאושר. בסופו של דבר, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין מקום להתערב בשיקול דעתם של המשיבים ודחה את העתירה. כדי להימנע מהוצאות בגין מערכת היחסים הטעונה בין הצדדים, החליט בית המשפט כי כל צד יישא בהוצאותיו.